סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

משפטו של אדם

מהזווית היחודית שאני יכול לתת על חיי
אני יגלה עולם מלא ונעלם
לפני 12 שנים. 19 באפריל 2012 בשעה 19:35

עוד שנה עברה
סבתא שלי מניצולות אשוויץ נימצאת בבית חולים במצב אנוש
סבא שלי מראשי מרד סוביבור במצב שהוא לא יודע מי הוא בכלל
ואנחנו שוכחים..היום בצפירה אנשים במסעדה לא עצרו לעמוד...חלק מהטבחים המשיכו לעבוד
והאהבה שלי למדינה הזו ירדה לה בעוד מעלה...

בכל מיקרה השיר הזה שכתבתי בגיל 17 מוקדש לך סבתא

רכבו של בשטן

ברוכים הבאים לרכבו של השטן
אנא בחרו את מקומות הישיבה
מלכי השרת מחפשים אדם מעודן
ואסור שימצאו את התקווה

לפני שיפלו עליכם השמיים
החביאו תעמוד בתוך שכבות
צבועות בדיו של מלאכים
שנישכח כשאת הגז מזרימים

את התאווה עטפו בלחם יבש
שחס וחלילה לא יורגש
שאתם עושים דבר רע
מלבד להשביע את הרעב

ברוכים הבאים לרכוב של השטן
אנא השתדלו לא למות לפני הזמן
[u]

לפני 12 שנים. 18 באפריל 2012 בשעה 10:10

זהו אני אחרי יום "כיף" בעבודה
קצת שרוף (החיסרון בלהיות אשכנזי..טוב אחד החסרונות) קצת עייף...הרבה מסטול
אבל בהחלט מרוצה.

אתמול יצאתי לדייט אם בחורה מהאתר (השם שמור במערכת כמובן)
היתי צריך להוציא קצת תיסכול מבחורה אחרת שלא יודעת מה היא רוצה ונימצאת במלחמות פרטיות.

ניפגשנו בנווה צדק
בחורה יפיפיה..עדינה בצורה מפתיעה וקטנה קטנה
לבקשתי לבשה שימלה שחורה קצרה וללא איפור
התישבנו באחת המסעדות היוקרתיות של ת"א (כן..אני מהמוזרים שאוהבים להשקיע)
ישר הזמנתי לנו את היין האהוב אלי..והבחורה הקטנה עושה לי פרצוץ לא מרוצה
וכן העיקרון של חצאית עוזר...צביטה חזקה בירך במקום ציבורי בהחלט גורם לרוב הנשים לשתות מה שנותנים להם לשתות
הארוחה המשיכה בשיחה מענינת וונילית לגמרי על פילוסופיה ואומנות
הבחורה שכניראה סבלנות היא לא אחת ממעלותה הרבות הודיע לי שהיא רוצה ללכת לשירותים...זו פגישה ראשונה...השליטה שלי עוד לא ניכנסת לפרטים כאלה אז הינהתי והבחורה נעלמה ל10 דקות...שאחריהם חזרה והניחה את התחתונים על השולחן
המשכתי לאכול מתעלם לגמרי מהתחתונים (שנישארו על השולחן דבר שהוביל למבטים מענינים מהמלצרית) והתיסכול של הקטנה היה ברור לעיין
סוף הארוחה...הזמנתי חשבון
הבחורה ניראת מתוסכלת בטירוף
אני ניצמד ונותן לה חיבוק ובלי שהיא תשים לב..פשוט דוחף לתוכה את הידים של הכפית הקרובה..היא כמובן בהלם מחניקה (ללא הצלחה) צעקה קלה.
החשבון הגיע ואני אומר לה לקום...אין ספק שהיא לא מבינה מה היא צריכה לעשות...והיא נישארת במקום
אני נישען לכיונה ולוחש לה שוב בתקיפות..."קומי"
היא קמה...מנסה לשמור על המתכת בתוכה במקום...אבל זה היה קרב עבוד והרעש של הכפית נופלת היה הדבר האחרון ששמענו לפני שיצאנו מהמסעדה
(שלא יגידו שאני גונב כלי כסף)

לפני 12 שנים. 14 באפריל 2012 בשעה 11:39

טוב...זה היה שבוע מטורף וטוב שהוא ניגמר..
אחרי יומיים של 19 שעות עבודה. וחתכים בכל מאצבע ואצבע (ממש סימטרי זה יצא) אני סוף סוף הולך לישון היום כמו בן אדם.

ביקשו ממני לכתוב על החוויה המטורפת ביותר שהייתה לי (כן, מתברר שהשאלות הבנאליות עדין שוות משהו)
תאמת שהייתה תקופה שהיתי "מטורף"
מלקחת את הגיטרה ולצאת לטיול בארץ של חודש שבו אני מנגן ברחוב לכסף ויושן באוהל (חוויה מדהימה ששינתה את לירן בן ה17 לעד).
ועד הפעולה הפשוטה של תוך יום להחליט שבא לך להיות טבח. למכור את העסק שלך וללכת לעבוד 19 שעות ביום.
אבל אני יודע שלא זה מה שמעניין אתכם אז ככה:
זה היה לפני כחמש שנים בתקופה תמימה יותר. היהודים הוציאו דיסק חדש...אביב גפן עוד לא התעסק בראליטי ואני הייתי חדש בעיר הגדולה. ניגנתי במועדון קטן בשם מייקס פליס ושם פגשתי אותה,גינגית שער מתולתל אם הישבן החצוף ביותר שיצא לי להכיר.
אני בהיותי בישן לא הבנתי את הרמזים הרציניים שהיא שלחה לכיוני...וגם כשהיא שלחה לי כוס וויסקי היתי בטוח שהיא סתם אדם נחמד (כן..היתה תקופה) בסופו של דבר הבחורה תפסה אומץ (או שפשוט נימאס לה מהטיפשות שלי) והיא ניגשה אלי והכירה לי את עצמה "לילי" היה השם.
מאז התחלנו בקשר של פגישות קבועות שהתחילו בבישנות וניגמרו בטירוף על בסיס קבוע.
הפעם המדוברת היתה אחרי שכבר היא גילתה את הצד השולט שבי ואחרי שכבר הינו בקשר של שליטה....
ליום ההולדת שלה היא ביקשה דבר אחד "תזיין אותי במקום ציבורי" אני בהיותי אדם שאוהב קהל שמחתי על המציאה ותוכנית נרקמה במוחי:
בהקרנת הבכורה של הסרט "הקומה ה24" במושב האחורי..אנחנו הולכים לבצע את זממנו
אני קניתי 4 מקומות בשורה האחרונה..היא הגיע אם חצאית קצרה קצרה
אני זוכר את הביישנות שלה כשפתחתי את המכנס ליד האנשים והוצאתי את הזין...ואני זוכר את הטירוף בעינים שלה שפשוט דחפתי את ראשה להתחיל לעבוד.
אחרי מספר דקות אנשים התחילו לזוז באי נוחות והיא...בלי מחשבה בכלל פשוט קמה והתישבה עלי..מכניסה אותי לתוכה וזזה קלות ...
כמובן שאחרי כ20 דקות (למה כל כך הרבה זמן?) הגיע הסדרן וביקש מאיתנו לעוף מהמקום לפני שהוא קורא למשטרה

את הערב סימנו בשירותים של המסעדה הקרובה גומרים פעם או פעמים לפני שהמנות שלנו יהיו קרות....אך...איפה התמימות של פעם

לפני 12 שנים. 26 במרץ 2012 בשעה 19:22

הוא בכה...הבחור שפיטרתי...אדם מעל 1.80 בוכה ככמו ילד קטן.
אחרי זה הרגשתי צורך ענק לפנק את הטבחים שלי אז הכנסתי להם סופלה בטטות וגבינות (כן..זה שבתמונה) ולפחות חלק חושבים שאני בוס שפוי עכשיו (שבוע שעבר שלחתי 2 טבחים שעצבנו אותי לנקות את הפח "צפרדה" מבפנים כככה ש...שפוי זה לא משהו שחושבים עלי שם חח)

האקסית משום מה ניזכרה בי הבוקר.
שלחה לי הודעות זימה שמתארות בפרטי פרטים כמה שהיא מתגעגעת להיות שלי.
היא היתה הכלבה האנאלית הראשונה שלי...במשך החצי שנה שהינו ביחד ביקרתי באיבר המין שלה מספר קטן של פעמים...רוב הזמן ביליתי או בישבנה או בפה שלה.

תאמת פחות מהסקס אני מתגעגע לשלבים של לפני ואחרי...
המשחקים והגירוי של לפני החדירה..ההודעות הדחופות במשך היום שמתארות מה הולך לעשות לה בעוד שעות קצרות וההוראות איך להתכונן אלי.
וההרגשה של אחרי מקלחת מחובקים ערומים מתחת לפוך מול סרט טוב..שם ולא שם בו זמנית..
אין לירן נהייתה קיטש לאחרונה

לפני 12 שנים. 26 במרץ 2012 בשעה 4:07

הולך להיות יום קשה בעבודה
כשאתה מתעורר ב5 בבוקר אם ידיעה ברורה שאתה הולך לפטר אנשים..זה אף פעם לא קל.

ומשום מה בבקרים האחרונים,למרות שהקור ירד, חסר לי להתעורר ליד גוף אנושי.
מבחירה החלטתי לקחת זמן מהעולם הנשי...אם זה בשביל לקבל זווית אחרת על הספר שכותב ואם זה סתם להירגע מהאכזבות האחרונות.
אבל אולי עכשיו חודש וחצי אחרי שהבחירה נעשתה הגיע הזמן לחזור...כל פעם שעובר ליד ארגז הצעצועים שלי עולה לי חיוך...כל פעם שמדמיין מי תהיה הבאה שאשחק איתה החיוך גודל.

מה שבטוח הבאה לא תהיה עוד אחת....השנים האלו היו והלכו


[url]

לפני 12 שנים. 25 במרץ 2012 בשעה 18:38

אז כן..
הינה אני כאן, אחרי כל כך הרבה שנים בעולם הזה, מתחיל לכתוב את הבלוג שיזכיר לי את מה ששחכתי מזמן

תאמת...כשהיתי צעיר היתי אדם כל כך שונה מהאדם שניצב מולכם ברגע זה.
היתי בישן ברמה הזויה (אני מאלו שהיו מתבישים להתקשר ל144..."מה הם יגידו שאני לא יודע את המספר!")
שמנמן ובעל ביטחון עצמי נמוך ביותר.
הגעתי מבית דתי...משוחרר אבל דתי
האשכנזי היחיד בפנימיה קשה ונוקשה...רוב היום אנשים היו מציקים לי על המוזיקה שאני שומע ועל הספרים שאני קורא (ועצם זה שאני בכלל קורא)
מתוך כל הרע הזה צמחתי אני..חזק מתמיד...מודע למה שאני ויותר מכל למי שאני.

הבחורה הראשונה שנישקתי בגיל המופלג של 17 היתה מבוגרת ממני ב10 שנים.
אך משום מה הרגשתי שהיא קטנה ממני בשנים רבות.
אני הוא זה שהוביל את הקשר..שהחליט להיכן הולכים ומה עושים
והיא זו הראשונה שהכניסה את השליטה לחיי.

באחד הלילות שהיא על 4 בתנוחת הסקס הרגילה שלנו היא לחשה לי "תכאיב לי" בקול עדין ומלא תחנון
ואני....אני כאילו שד יצא מתוכי לא היססתי לשניה והתחלתי לחבוט בישבנה רק שראיתי את הצבע האדום קהה הפסקתי בהלם מעצמי (וכן..מרוצה במקצת)

מאז עברו הרבה שנים
היתי מאלף מקצועי בארץ ובחו"ל (כן יש כזה דבר)
התאהבתי
והתאכזבתי
ועכשיו אני כאן...לספר את סיפור חיי