נָתַתִּי רוּחִי בְּךָ וְאֶת חַיֶּית

כתבתי לה
בן אדם שלא יודע להעריך אהבה, לא ראוי לקבל אותה, שיש לך משהו טוב בידיים תדעי שלא סתם הוא דווקא אצלך.

ותמיד מה שרע תהפכי לטוב , ומה שטוב תשמרי קרוב.

מי שאוהב אותך באמת על הרע סולח , ואת הטוב לעולם לא שוכח.

בעולם שמקדש את המסכה כנות זו תכונה יקרה, אל תצפי לקבל אותה בזול.

הרי העיניים מאמינות לעצמן , והאוזניים מאמינות לאחרים.

ויופי חיצוני אפשר לראות על אנשים , יופי פנימי צריך לגלות באנשים.

ורגש הוא הכל, והוא המטרה, גם אם זה ניראה שלא.

 באה אליי מהפנטזיה אל המציאות,
ואני והיא התמזגנו ואני התמוגגתי מהשילוב,
אנחנו סם ממכר אחד לשני
ככה זה כשהפנטזיה מגשימה את עצמה בתוך המציאות,
אוני נרדם לתוך החלום
מקריב את הכל רק לחיות ולהיות
ובמגע יצרנו ביחד מראות שלא נוכל למחוק, רק לחיות אותם שוב ושוב ביחד בזיכרון.
וזה חזק זה ממש חשק ויצר להיות
כלכך חזק שאם יכאב מי ירפא?
לכן אני צריך לאבד שליטה ועדיין להיות בשליטה,
יש לי אחריות כלפיה כלפי הלב שבחר.
וכל מגע משפיע וכל מילה צליל ומבט, וכל החלטה יש לה השפעה, שריטה בגוף מתרפאת, שריטה בנפש ובלב זה כבר סיפור אחר.
להיות בחלום ועדיין להבין שיש מציאות אחרת זה יעיר אותי לסיוט.

יש לי חלומות פשוטים חלקם כבר פתורים

החלונות עדיין פתוחים למחצה 

והיום עדיין לא שלם כלכך התשלום שהיה..

מלא כישלונות טעויות תקרים פלסטרים  

מלא בפחדים הייתי ועדיין 

מי שלא פוחד משקר 

הפחד הוא דרייב הוא כלי כרגע

פעם הוא היה עמוד להבה מפני הדבר הבא 

תמרור קו חצייה 

אני הדום שלך

אבל אני גם הילד

אני הגבר הזה שעושה בך הכל 

אבל אני גם הילד הזה 

שצריך את החיבוק כדי להרגיש לא דמות

להרגיש אנושי 

לאף אחד לא באמת פשוט 

עם עצמו עם הלב עם הגוף עם הנוף 

יש עליות יש ירידות יש שלוליות 

יש אגמים יש ימים יש הרים 

יש מישורים יש דרכים שבכלל לא ידעתי 

על קיומים וכנראה עוד לא אדע 

הבית זה מה שאני צריך ממך שתהי 

הבית שלי אבל 

אבל אל תהי לי דלת נעולה 

תשאירי מקום לאוויר 

אמרתי לך מלא דברים 

אני גאה 

אני אוהב 

אני מרגיש

אבל יש דברים שלא אמרתי אף פעם מספיק

האוויר מנקה אותי 

ומשאיר אותי עם מה שצריך 

להגיד

זה מתחיל מתקשורת
שמובילה לנוחות וביטחון
שמאפשר מקום לרגש,
ומשם
בפשטות מעניק לך משמעות,
אני לומד את מה שאת צריכה
ואת האמיתית מתגלה,
את נוצרת מחדש בידי
זה בדם שלך הגירוי הזה לא עזב
הוא רק הודחק, עכשיו הושלם.
החיבור שנוצר ממיס את החומות
ואת הופכת לחומר בידי
ואני מעצב אותך כמו כדר,
כרצוני בלבד, לבד.
משחרר את התת מודע,
והדאגות והפחדים נעלמים הכל נעלם.
אני פורם את הקשרים שלך,
ותופר לך כנפיים לעוף איתן.
מגורה הופכת ללביאה, לפי בחירה של היד שנבחרה.
אני מכוון אותך הכי רחוק שארצה,
את נקשרת בחוטים מנטאליים אליי
בתת מודע
זהו חיבור שהתממש מתממש.
ואני עומד תמיד איתן בשבילך
ו את לא לבד
כבר משוייכת
ואני הכל בשבילך,
זה שמכאיב
זה שמלטף
וזה שדואג
זה שאיתך.

יש משהו בלאבד שליטה ועדיין להיות בשליטה כי תמיד יש לך בך בחירה ובמקום הכי למטה את מרגישה הכי למעלה, לבחור בי כל פעם מחדש כשאת מתחתיי.
וזה בגלל שאת בלי מסכות זהו מקומך הטבעי, להיות טבעית
תוכלי להכיל , ולהתרוקן.
ולהיות.

שריטות רבות על גופי נפלתי נחבלתי
מתתי וקמתי לתחייה.
הכל עברתי בשדה קוצים בשביל
להגיע לשדה פרחים
דרכים בהן הלכתי היו מבחירה
לכן בחלקם בחרתי לחזור על עקבותיי
כי כל מה שרציתי זה למצוא להיות נכון

לי יש חלום כמו גם לכולם
חלום לחיות באמת מוחלטת
גם כשברחתי הכי רחוק מכאן
החלום נשאר אותו חלום
גם כשהייתי עצוב, שמח
נשמתי, נשמתי על מרגלות ההר
ואוויר פסגות

בניתי לי אט אט בית בלב
בית לנשמה, בית לנשמה
שתצטרף אליי
כמה נפלתי נשרטתתי נחבלתי
קמתי למדתי

לאותם בורות לא נפלתי שוב
וכשנפלתי שוב קמתי ולמדתי שוב
יש לי חלום ובית עם חלון עכשיו החלום
יתגשם כי בסוף השביל את מחכה.

יש שקט לא מובן מאליו
בהתמסרות
ניקיון חלל הראש
מכל המחשבות
אנחנו שם גם בגלל
וגם בעיקר
שאנחנו יודעים
מי אנחנו
ולהנות
יש בך שלווה
כשאת מאמינה
ואני לוקח אחריות
על הבחירה
ובשילוב
עם המיניות
זה רוח וחומר
כאחד ואחת
השקט מוביל
להתפרצות
לשיטפון
כשאני מוביל
אותך
כשאת איתי
את לא מה שהעולם מכיר
רק מה שאת יודעת
שאת עמוק מבפנים