נָתַתִּי רוּחִי בְּךָ וְאֶת חַיֶּית

השיחות שלנו ארוכות
לפעמים זה מפחיד
שיש חיבור עמוק מהתחלה
עוד יותר מפחיד
זה כשאת חושבת עליי
לפני שאני מתקשר
וכשאנחנו פתאום
אומרים ביחד
מה אנחנו חושבים
מילה במילה
אותו הדבר
בתיאום שלם ומושלם
הכי מפחיד אותך
שכל מה שאני אומר לך
נשמע נכון
ומי יחליט מה נבון
וזה גם מפחיד
שאת מרגישה איתי
הכי בטוחה בעולם
לעוף פתאום
ככה באמצע החיים
ללא ענף
שנוצר מן העבר
במטרה אחת להחזיק חזק
להתחזק מהכתף שליד
להתחבק להיצמד חזק
ולתת לגבר שלידך
להיות האחד
להרגיש הכי טבעי בעולם
ורק שהחשק יגבר

ואני ממלא תפקיד
לשחרר את הפחדים שלך

תני לשקט בראש להיות לך ידיד
את רגילה לרעש לקהל
ולשקט אין קהל
פחות במה
יותר מרוכז מרכז
כשאת מחכה לי כך
על ברכייך
כשאני מגיע ח ו ד ר
אלייך
תני לשקט להיות העוצמה
ה ג מ י ר ה
הנחלה המלחמה
ההחלמה החרמנות 

זו קבוצה שהוקמה כחלק מ הבלוג שלי 

בדס"מ ורגש ואתר bdsm.co.il bdsmy.co.il

גם כחלק מהרצאות שעשיתי באוניברסיטה ובתל השומר

הקבוצה הוקמה ביחד איתי ואנג'ל אוגוסטה ידידה טובה 

מעל ל3 אלף איש חברים בקבוצה

חשוב לציין היא קבוצה סגורה לא ציבורית 

זה אומר לא ניתן לראות את התוכן שבה 

או מי חבר בה רק מי מנהל אותה

אנחנו שמים דגש על סינון קפדני ובקרה ומניעת הטרדות כל חודש 

מורכבת מ85 אחוז פרופילים אמיתיים 

15 אחוז פקטיבים רק אם הם חברים בקבוצה באמיתי שלהם או מאומתים בצורה אחרת

57 אחוז בנות 

ו43 אחוז גברים 

מוותיקים ועד חדשים רובם גם לא בכלוב 

עד כמה היא פעילה?

ורק בחודש האחרון עלו בה כ2400 פוסטים ויותר 

ומעל ל100 אלף לייקים 

ומעל ל44 אלף תגובות

מוזמנים להבקש להצטרף  

בסוף
אחרי שהתלכלכנו
עד שהכל כבר היה שחור
לא סגול או אדום
הזענו חצי ליטר מים
הגענו לתחתית ושם התפלשנו
כמו שני ארנבים
ריסקנו ניפצנו לחתיכות נורמות מציאות רגילה
בדוגי מתנגשים כמו ברוגבי
היינו מלאכים עם קרניים
שאגנו גנחנו בכינו
חיכה לנו הביחד הזה
שאין לו תחליף
נוגדן תרופה
שקט נפשי בין אישי
אי של יציבות
בחיבוק אחד

הפכנו לילה

ליום

פשוט אומר לך ותקשיבי?

אלמד אותך ותזכרי?

והרי הטבע האנושי והלמידה שכנים

האדם לומד וככה נוצר טבעו...

וכך הטבע האנושי הינו כמו הלמידה

אין לו באמת סוף

התפתחות תוך כדי התפקחות וחשיפה

אבל לא אלמד אותך יותר מידי

רק מה שתוכלי להכיל באותו הרגע

בשביל להשאיר מקום ליצירתיות שבך

היצירתיות הינה הפוריות של הנפש

וכשאת לצידי אלמד עלייך הכל

על ידי הקשבה לגופך ולנשמתך הרי הם בחיבור אחד

אלמד אותך עליי ועל החיים שלי

כי החיים שלי הם לא שלך

והחיים שלך הם לא שלי

אבל אהפוך אותם לשלנו

אלמד אותך בתשוקה

כי את בשבילי חשופה שפחה

"תן לאדם דג והוא ישבע ליום אחד, למד אותו לדוג והוא ישבע כל חייו."

אלמד אותך איך

לא רק למה וכמה

מה שאלמד ממך ישלים אותי

ומה שתלמדי ממני ישלים אותך

אבל כך או כך

תמיד תזכרי נכון לניסיון יש משמעות

אבל לתשוקה יותר

אהיה שם כשתצטרכי, חיבוק לא זר, חנוק וחזק, מאריך חיים בעוד שעה.

אהיה שם כשתצטרכי הכוונה בדרך תלולה.

בין רגליי גופך כמשוחרר.

תני לי לשאוב ממך את הפחדים שלך, תני לשאוב ממך את הדאגות, תני לי לבנות לך עולם חדש אותך מחדש.

אתן לך לשאוב ממני ביטחון, אתן לך לשאוב את כל מה שתצטרכי לתוך פיך לתוך נשמתך.

אתן לך סיבה לחיות, לצפות, ולהיות.

אני הוא אדונך.

אהיה שם כשתצטרכי,

חיבוק לא זר, חנוק וחזק,

מאריך חיים בעוד שעה

אהיה שם כשתצטרכי הכוונה בדרך תלולה

בין רגליי גופך כמשוחרר  

אהיה שם עוד לפני שתדעי

כדי להתניע להתמיע לפתוח 

לפקח להשקות ולתת לך לצמוח

תני לי לשאוב ממך את הפחדים שלך

תני לשאוב ממך את הדאגות

תני לי לבנות לך עולם חדש אותך מחדש

אתן לך לשאוב ממני ביטחון

אתן לך לשאוב את כל מה שתצטרכי לתוך פיך אפך לתוך נשמתך 

אתן לך סיבה לחיות לצפות ולהיות.

אני הוא האיש שלך

לא רק הדום

אהיה אבא וחבר...הכל 

ואת עם החדווה אל תשאבי יותר מידי 

תשאבי רק את מה שאת צריכה 

לא תשארי אותי ריק 

תדעי זאת איתי תרגישי אותי

וכך נשאר גם כשחמים וגם כשקריר 

מבצר אחד לשני 

את מלמטה ואני מלמעלה 

וגם כשווים בגבוה העיניים 

החודרות החלונות לנשמות 

ננשום גם בחלום וגם במציאות 

גם עם חלון וגם עם לא 

נרגיש חופשי להיות

פעם חייתי מול חלון לחלום

ואחרי תקופה חשבתי שהגשמתי את כל החלומות שלי 

אז היום אני חי בחלום?

לא 

אני ממשיך לחלום 

מהעתיד להווה

ומהווה לעתיד 

אנחנו חיים
חצי אנשים
הזמן מסמן אותנו
מתקתק בנו
מצלק ומכתיב
מעשיר

ובחדר הזה
כשאת עירומה
אני ואת מתנתקים
מהמציאות
יוצרים לעצמנו
מציאות חלופית

בין ארבע קירות ומיטה
אנחנו מתנקזים
אחרי שאנחנו מתנקים
חיים את הרגע
משאירים בחוץ
את כל השברים
אחרי שהתנפצנו לרסיסים
כדי להגיע עד הדלת חשופים

את שוכבת על המיטה
לא בא לך ללכת
בא לך להישאר
שנדבר שעות
אין לך כח לאסוף
את הבדים
ואת השברים
להרכיב את עצמך בחזרה
אז את מספרת לי
עוד סיפור
שואלת אותי
שוב מה קורה
מה המצב

אנחנו רוצים להתקלקל
להתלכלך להתנתק
להתנקז להפשיר
בא לנו פשוט לבעור
עד אין קץ
החיבוק הנשימה הנשיקה
הסטירה
האדום הזה על הישבן
רק יעצים את הגעגוע
לחוויה

אולי אצא מוקדם
אבל גם לי הראש והלב
באותו המקום
בין ארבע קירות לבנים
ואני זרוק על המיטה
צמוד אלייך
מנסה להבין למה
אי אפשר לחיות ככה תמיד

וויסקי ביד אחת
סיגריה בשניה
הלב נפעם
ונפתח
מאורע
אחרי המהומה
ובחוץ אנחנו
הכי מזוייפים שאפשר

פה?
הכי אמיתיים שאפשר
שותקים
פשוט שותקים
בא לנו להיעלם
לתוך בועה

בואי נדבר על זה שניה ..מה..מה בדיוק משגע אותך? ומטריף יתר על המידה?
סופסוף טוב לך, הרי חיכית שנים שהוא ידפוק יכנס בדלת הראשית וינעל.
כל הסערות שעברת, כל התנודות, והגלים, דגים טורפים, כרישים, והנה את הגעת לחוף מבטחים.
כן הגעת אליי, הנה אני כאן, את תקועה איתי ואין לאן לברוח, כמו שבאמת רצית בתת מודע.
אבל משהו שם בשמיים תמיד נמצא מזכיר לך את העבר שלך, את הרע שאליו התרגלת, התרגלת לפחד שמנחה אותך, פחד מלאבד, ולהיפגע, לתת יותר מדי ולהתאכזב כמו בלון שמתנפץ כל פעם מחדש.
אבל כל מה שעשית, זה בסך הכל דחית, מהטוב להיכנס לשטוף את הרע.

נוגדן למחלה הארורה, מירמור בתבניות משובצות מקוטלגות, לכל איש או אישה.
אני יודע...את פוזלת לסירה שלך לחזרה, שלא תיעלם תשאיר אותך בלי אפשרות יציאה.
מפחדת שלא תוכלי להתרגל לטוב, להנות, ותגרמי לי ולך לסבול.
לי אין סירה ואין דרך חזרה אני מכאן לא הולך, נשאר איתך, מזדקן.
יש פה הרבה חול על החוף, והרבה מה לאכול, המילים מעטות, אז גם התירוץ הזה עף כעפיפון.
שנינו יודעים שאני גורם לך לחייך, לא רק בפנים גם בלב.
אני יודע שאת מפחדת לספר לי הכל, להוריד מסכות, להיחשף לגמרי.
יש לי זמן ללמוד לקבל, להבין להשריש איך להכיל את כולך.
אז תשארי, תני לחלומות להתגשם, לאני האמיתי שבך לצאת, לביחד להיכנס, ללבד להתרחק.
הבאתי מגרסה לעשות לך סדר בראש.
נמיין ביחד, נתייק, נסדר בתיקיות לפי הא ב.
מה שצריך נשאיר מה שלא נעלים.
מזכירה נהייתי בשבילך.
ואם אי פעם תתקלי בכאב, פיזי או אחר.
אני כאן אני כאן לנשק אחרי.

הנה הבאתי בקבוק ודף, תרשמי את כל מה שרע, ונכניס לבקבוק ונזרוק לים.

ואז בדס"מ. בדס"מ ורגש. בדס"מ ורגש