נָתַתִּי רוּחִי בְּךָ וְאֶת חַיֶּית

החטא 

הוא לקחת 

אהבה רק כמילה 

ולהעמיד אותה למבחן של רגש

אני לא מחפש להשתנות 

אין בי שאלות כזה אני מוכן

אני כבר הרי יש לי את התשובות

ואם אהבה היא אמיתית 

אז אני אהיה הכי אני ואת איתי 

בלי שום שינוי תקבלי אותי

ואם אהבה היא אמיתית 

אף אחד גם לא ירצה שאשתנה 

אף אחד גם לא מחכה לזה 

מי שאוהב אותך באמת

הוא פשוט מלמד את עצמו 

לקבל אותך ולא לקבע אותך

שלם לא מושלם אמרתי לך

זו המטרה שלי ושלך

תסתכלי לי בעיניים 

ואם תרצי שאשתנה טיפה 

הגשם לא באמת ירד עלינו 

אף פעם 

וגם לגשם הכי חזק 

אין את היכולת להציף את העולם שלי 

כמו דימעה אחת שלך 

אז תשימי לב על מה את בוכה

לחיות באמת
זה לחיות בתוך אמת
לאפשר לעצמך
כשמישהו מאפשר לך
לקבל את עצמך
כשמישהו כל מה שהוא באמת מבקש
זה רק שאתה תהיה אתה
לא שופט
מחזק
ואם צריך מתחזק
נותן לך להיות חלש
אוהב אותך ללא פשרה
רוצה אותך
עם כל הפנטזיות
לחיות את החלום שלך
ביחד איתך
לחבק אותך
כשיש סיוט
לחבר בין הילד לגבר
האפשרות
פשוט להיות כנה
אהבה בנויה על זה
מיניות גם
הנפש צריכה את זה
הגוף מסוכרן עם זה
מתקשח עם שליטה
שהיא תוצר להבנה
ללא שפיטה והכלה
ללא הכללה
נטו חופשי
למצוא את הלבד בביחד
ואת הביחד בתוך הלבד
לא לשנות
רק לתת לדברים להתפתח להיות

תני לספר לך הכל 

מבלי לאפשר לעצמי לחסוך ממך כלום 

תספרי לי גם את 

ומשם לא נרצה לזוז 

רק להישאר להישאב לתוך האנחנו.

את רגילה לרוץ עמוק ורחוק

כשאת רצה הכל נעלם נאלם בך ככה התרגלת

כמו דמיון מודרך בתוך ראיית מנהרה שלך 

הקצב הזה שבך הפך להגנה סבירה מהסביבה

כי אם נפגעת כאן אז עוד דקה תהי שם

עדיף חיים בקצב מהיר

מאשר כאב איטי

אני כאן ואת שם

אני שם ואת כאן

את רצה מהר קרוב ורחוק

תנועה יוצרת בועה

מחשבה נוצרת עם משקל

מילים נוצרות לתוך המציאות

כמו מתוך מכונה

אז אני עמדתי במקום

להביט בך רצה מסביב

לצפות בך מתרגשת נסחפת משתוללת

סופגת את עצמך מתפוצצת מחלימה

עד שנפלת דם נידם הזמן ואז נשימה

ואני לקחתי אותך בידיי עטפתי

הרמתי אותך וליטפתי בהיתי בך

ואת ביקשת את הכאב האכזר

המתיקות הזו לא מרה מספיק לך

אז נישקתי והכאבתי לך מבפנים בלי כוונה תחילה

את לא רגילה שקרוב זה טוב ורחוק זה רע

לא לעצור להירדם להיתקע

אז נשמתי ביחד איתך

לא שכחת וגם לא זכרת

נשימה כזו של העכשיו

זה הדום שבי

לא להיות צודק

להיות נכון

עכשיו את שלי

כי הצלחתי להראות לך שאיתי

אפשר לעצור את העולם

במיניות כגשר לחיבור 

בחיבוק יומי 

תנשמי
אמרתי לך
היד של על קצה העורף
יד אחת מחזיק לך את ידך
המחט חודר
קצת טיפה ספייס
אני כאן
אני מסתכל
אני רואה
תעצמי עיניים
ותתמסרי להרגשה
שאני לך נותן
להרגיש להתרגש לעופף
להיות הכי אימפולסיבי שאפשר
תרשי לעצמך ואז לגופך
הדבר הכי טבעי שקיים היה קשה
עכשיו הוא קל
לאבד את הזמן
במקום לעבד אותו בראש
בסוף יצא מעגל
על גופך
צבעוני חודרני
את כמו וורד
רכה עדינה ועוקצנית
לא פרייארית
עלייך לשלוט זה חוכמה
התמסרות שלך
זה לא התמסחרות
היא אנושית טבעית
לא מכנית
אינטמית מינית
תני לי אותה..

מחט החטא

אני אוהב 

איך את נשאבת 

אליי שואבת אותי 

לוקחת את זה עמוק 

וחזק עד הקצה 

מעלימה הכל 

לשון רוטטת רטובה 

קשה לך קל לי

טוב לך טוב לי 

תקיאי הכל 

תחנקי 

תרגישי אותי

החיים לימדו אותי
להדחיק להיאלם
בכל מה שעובר
פחות התמודדות
לבחור את הזמן
להתמודד
לא לימדו אותי להתרוקן
ואת עוזרת לי לרוקן

כל מה שמלחיץ
כל מה שמפחיד
לך אני מספר
סודות שרק את ידעת
על כל שד שמתקיים ומתנהל
כך בפשטות
את עוזרת לי לנהל

הייתי רק אני לבדי
חצי חיים רק ידעתי לרוץ
ולא למדתי ללכת
ועכשיו איתך אני הולך יד ביד
לא היה לי אף פעם אף אחד
למרות שתמיד חשבתי שידעתי
שזה קיים

אני אלוף בלהסביר
מה נכון ומה נבון
אבל לעצמי לא ידעתי להיות
הייתי צריך אותך בחיי בשביל להפסיק
את התהיות

גם פסיכולוג צריך פסיכולוג
כמו שגם איש סוד צריך אשת סוד
איזון

מי אמר שזה קל?
לאהוב לתת ולקחת
להכיל ולהיות 
לשלוט ולהישלט 
זוגיות ?
יציבות עצב ושמחה ? ומה שבינהם?
קושי נפשי וגופני כאחד 

בדס"מ כתוצר כשהוא נוצר כמהות ולא רק כמושג 
תלות במסגרות של חברה ועבודה ומסביב
להיות שלם להיות מושלם הדחיפה הזו של העולם
לחיות ללא תהיות לצאת להתנתק ולא להתרחב
לא לריב לדבר מבלי להרחיב למצוא את האיזון
לחיות בכלל בלי יוצא מהכלל ועדיין להבין את הכלל
להיות קשוב להכיל מבלי להכליל

מי אמר שזה קל?
אם זה היה קל כולם היו
בזוגיות ממזמן ועם חיוך
שלא נגמר?

ומכל הדברים שאנחנו
בטוב וברע צמחנו
כל קושי עברנו שלב שלב
כשפחות התאמנו תיאמנו
כי רק ככה אפשר
ותמיד ידענו אין אני
בלעדייך ואין את בלעדיי
יש דרך ואת הדרך הזו
נצעד לא משנה מה היה
בגשם בשמש קר או חם
נצעד יד ביד ואם צריך בניפרד
מרחק סביר עד שנגיע לאן שנצטרך
כאחד

מי שלא מוכן לקריב, לא באמת רוצה להתקרב.

אולי? אולי נכון אולי לא.

אבל מה שבטוח אנחנו מודעים לבחירה.

המטרה שלי? היא לאהוב

אני לא יודע אחרת 

היא לא רק לשלוט לך בגוף או בנפש

לנקות את כל הרפש אני לא בא להציל

ולא להאציל וגם לך להוביל לעזור לך להתרומם מאיזה מצב

או להגיע למצב שתהי רובוט של הכנעה תלוי פקודות וסימנים

אלא להיות האיש הנכון לך

ומשם הלאה..

לתת לך מספיק ביטחון

כדי להבין שאת יכולה גם לבד

ומהלבד הזה את בוחרת בביחד

לבנות אותך איתך

תקראי לזה מנטור..אבא דום

אני קורא לזה אור.

להיות טוב.

אני יכול להסביר הכל
לתת לך תשובות להכל
לבנות בך מגדלים
ולעזור לך להוריד חומות
להוביל אותך לשטחים פתוחים
לתפור לך כנפיים לעוף איתן
להרחיק אותך מהשמש שלא תשרוף
לנסות לאזן אותך
והכל בהתאם למה שהסכמת לאפשר

דבר אחד
אני לא יכול לעשות
לבחור בשבילך
את בוחרת תמיד
אם זה להאמין או לא
להיות או לתהות
האם לאפשר
מתי להתאפשר

הכל מתחיל בך
את תבחרי להיות ילדה
עוקצנית שובבה או שקטה
את בוחרת תמיד
הכח לשנות הכל מתחיל בך
את זאת שמאירה וזאת שמכבה
זאת שמדליקה או שורפת הכל בשניה

אני יכול לשלוט על מה שאת בחרת
לאפשר לי לשלוט עליו לתת לי ממך
רק את משחררת את עצמך באמת
לא משנה מה אני יגיד על האמת

אני יגיד לך הנה זו הדלת
אבל מי שבוחרת לעבור בתוכה
זו רק את

את אוהבת שאני מפרק אחרות 

לצפות בי לצפות לי עושה את זה

לאונן על זה 

לבקש שאספר לך עליהן 

רק שיהיה לך עוד חומר לאוננות

לעמוד בצד ולאונן בזמן 

שאני מפרק מולך 

להיות בחדר בצד 

למצוץ לי כשאני בצג 

מתכתב איתן

הפכת קינאה 

לעונג