נָתַתִּי רוּחִי בְּךָ וְאֶת חַיֶּית

כולם
חושבים 
וחשים
כשהם רואים אותך 

הם חושבים שהם יודעים
ואת מרגישה את זה
הם מבחינים בזה
ואז הם בוחנים אותך
מנסים איתך
הם רוצים לדעת
בשביל לגעת
להרגיש קצת מהכח שלך

ואם זה לא עובד
הם הופכים מעשים לתירוצים
ואת?
לא באמת שאלו אותך
את רק רוצה
להיעלם להתפוגג
ושיעצור הזמן להיות תם ולא תן
מתי תוכלי לזוז הצידה מכאן
לא להיות פה ולא שם להיות את
לא חלק אלא ניפרד אחר
כלום ושום דבר אולי
שקט מוחלט לפרק זמן לפי בחירה
החלטה פשוטה והיא שלך
ואם אפשר
להתפשט במקום להישפט

אבל החיים...
את קצת מכורה לזה
למושג הזה למושא הזה
לא להיות לבד
כי הלבד זה אף פעם לא קל
כלכך הרבה מסביב מרעיב את זה
את בקושי מתמודדת עם עצמך
אז עם עולם שמלמד אותך לא להתאפק
אז עדיף לתת לכולם להתקרב?
או להתרחק כדי שתוכלי להתפרק

וזה רק ממשיך מושך ונמשך
וכל אחד נושך ומושך חזק
כך שתמיד יש אצלך בלגאן
ואת אומרת כבר
עדיף בלגאן מושכל
מאשר אחד שלא מבחירה כלל
אז לך נשאר הסוף יום
ובוקר חדש
עוד יום עבר

ואז תקומי בבוקר
ליצור מחדש את כל בחזרה
להיות הדמות
שכולם רוצים שתהי
והבן אדם שכולם רואים
ואולי זה לא יגמר
ואולי דווקא כן
העיקר שלפחות מעניין

את כבר רגילה לעצמך לחיים
למה שבחרת אז למה לשנות
עכשיו אולי עוד שנה או יותר בכלל

ואם היית יכולה היית בוחרת
לחיות שונה? האושר בכלל שם?
אולי...
סיכון לסיכוי שקיים

אני אוהב לראות אותך 

על הריצפה 

שותקת את עצמך 

ומלקקת את השתן משם...

מפורקת מפוררת 

ממש עלובה זוחלת 

נאלמת נעלמת 

כלום מחתיי 

שליטה? 

זה שאני רואה את הדקויות 

מתי להרים אותך בחזרה 

מתוך הביוב ששפכתי אותך אליו 

מתי את צריכה מים חמים ושיחה חמימה 

סדין לבן 

שקט..

ואת עצמך לעצמך 

ואותי לך

נכון 

אנחנו חיים במציאות של כאן ועכשיו 

ואם זה לא עכשיו זה לא באמת מרגיש כאן...

ואם זה לא מרגיש זה לא יכול להפוך למוחשי האישי

ואני אומר לך רגע...דגש על הרגע

רגע יתווסף לעוד רגע 

ומהרגע יוולד הרגש 

תסתכלי לי בעיניים 

דקה שלמה 

מבלי לשאול שאלה 

תעשי זום תהי בזון

אבל רגע...

בכל זה תשחררי שניה חשיבה 

משקל...מחשבה 

תרגישי תנועה 

קלילה 

זה מתחיל מבפנים 

כמו הסשן 

לא רק מיניות משחררת 

אלא החיבור 

ועכשיו..בשקט הזה 

מתחיל הטירוף 

יש לו מקום 

הגיע זמן לקיצור פירות 

לאכול לטרוף...

הגירוי מתחיל
מהעין ונקלט לראש
דמיון מתפתח ופורח
ואז פשוט מתמזג
לתוך המציאות
ברגע כשאני
נוגע בך

ואותו מגע
הוא הדבר
הכי יפה שיש
גם כשהוא הכי
כואב שיש
הוא סוחף
ואת נשארת
נעמדת יציבה במקום

מלאה בכל הרגשות
ואין בך שום מקום
זה קל מידי
קל לך
ואת קלה
בידיי
נוצה

בדס"מ ורגש

יש בך גם את הנשלטת
גם את הנערה המתבגרת
גם את האישה והעוצמה
גם ילדה שלא שותקת

דיסונס הזה בין מי שאת
רוצה להיות
למי שאת היום

אבל מולי הדיאלוג הוא 
בין זו הטוטאלית הרכו מיש
לבין זו שרוצה
לטרוף את החיים

אדון שמשתנה
כשאת בוכה כמו ילדה
והופך לאבא בדקה
חיבוק שמתחזק לו ועוטף
ואז הדום שמשפיל עד חורמה
בהסכמה מלאה
הדדיות כטנגו מיני יצרי
לדבר עם העוצמות שלך

ופתאום קל
הכל כנוצה
השליטה?
היא השקט שלך
המיניות היא הכדור פרח שבך
את עפה רחוק מעצמך
מהעולם הזה
נשאבת לטוב
בידיים הנכונות לך

אני צריך להיות שם לראות אותך צומחת

אני רוצה להיות שם להשקות אותך

אני בוחר ללוות אותך באש

גם במים

אבל את אל תשכחת להיות שם בשבילי

כשהכל בתוכי שורף...

תזכרי להיות בשבילי

גם כשתתרגלי שאני שם בשבילך

כשאני עולה באש..

כשאני צריך לצמוח

קצת מים...

יבש...

אני צריך אותך לא פחות מאשר את אותי

אם אין הדדיות

אין זוג..לה..יות

כשאת מדברת אני מקשיב המוח מזמזמ והלב שר היד רוקדת ושיר נוצר.

אני כותב אותך בין השורות, כותב אותך לתוך דפים ריקים של החיים, כי רק את יכולה למלא לי ככה את החיים.

מחזיק עיפרון מחודד, היד שלי רוקדת מהשראה לפי צלילי המחשבה שם מתנוססת לי תמונתך היפה, מוצגת לי לראווה.

ממלא במילים משפטים יוצק עומקים שמאירים לי את השבילים לשלווה אמיתית, יוצרים חיוך רחב על הפנים מבפנים.

שיר אהבה

לדעת שאת שלי.

לדעת שאת איתי.

לדעת שאת לצידי.

לדעת שעוד יחלפו כמה רגעים תפסעי את בדלת לקראתי.

ואת חום גופך ארגיש עכשיו.

כשאת מדברת אני מקשיב המוח מזמזמ והלב שר היד רוקדת ושיר נוצר שיר.

אמרתי לך..

הדבר הכי בטוח בחיים זה המוות

כל השאר בר שינוי 

לחשתי לך אחזתי בגרונך 

ונישקתי חזק 

האצבעות טיילו למטה 

שיחקו בך 

הרטיבו אותך 

או שזה בכלל הנוכחות? 

האווירה? 

הכל ביחד...

המחשבה המרטיטה הזו בין פומבי לאסור למותר

לעכשיו לכאן 

ללוותר 

לתת 

להתמסר 

להתמסחר 

שליטה ותפיסה 

נתת לי בך 

נטעתי את רוחי בך

כשטוב לי אני יודע שאת מרגישה הכי טוב בעולם, זה לא משנה האמת מה אני חושב או את.
אני זוכר את הפעם הראשונה שבאתי לנשק אותך, נרתעת, איך תפסתי לך את השיער ודחפתי אותך אליי חזק.
נתתי לך נשיקה רטובה, ידעתי שאת נמשכת אליי, רק עצורה, שיחררתי את הניצרה.
את נותנת לי בדיוק את מה שאני צריך, וכשאני צריך אני מצמיד לקיר, דוחף יד לתחתונים, לוקח את מה ששלי.
כבר נגמרו המילים, אני מדבר איתך רק במבטים, למדת איך האישונים זזים.
אני אוהב להוציא את הנימפומנית הקטנה ממך, לתת לה את הבמה זאת שכולם ניסו אמרו לך להדחיק, אני רוצה אותה חופשיה.
את כנועה מבחירה, כי למדתי את כל הכפתורים, מה מדליק, מה מכבה, איך להריץ קדימה, אחורה, או סטופ, איך להגביר, מתי להמניך.
אני אריה טורף, ואת פעם גורה פעם לביאה תלוי מה אני צריך ורוצה, לפעמים נותן לך את הבמה.
איך אני יודע את זה, כשאני טורף את סטייק עסיסי על מחבת במיטה, רק מלח פלפל, ואני נוגס, מתענג כלכך.
כשאני בוחר את לביאה, כנועה ויוזמת, נותן לך שטח פעולה.
מפוצצת חרמנות, פצצה מתקתקת, מתפוצצת, מבוקרת, מתענגת.
הכל במידה שמתאימה לי, הסיטואציה בין שנינו, זה אני ואת קודם אני ואז את, את הביחד תרוויחי ואז את הלבד תפסידי.
נוטף, נוטפת, מטפטפת לידי, זה לא הם זה אני, אני שעומד כאן לידך, ומחייך חיוך זדוני, אוהב שאת קוראת לי אגואיסט, שוביניסט, מניאק, מחפיץ, את יודעת שהכל במידה הנכונה תמיד, זה כולכך שלם שזה עולה לך על העצבים.
אבל זה בסדר, העצבים נמסים, ואז מטפטפים, את רטובה והראש בעננים.
מלא מנטרות אני מביא, מה שרע לפח מה שטוב קרוב.
ככה אני, תמיד אני, סגור משתנה רק כשצריך, לא מאולץ, אמיתי, אומן, חתיך, גבר אמיתי.
כן לא מתבייש להגיד, בגלל זה בחרתי אישה אמיתית, לא אחת שכל אחד יכניע, ולא אחת שכל אחד יתניע, יש לי אחלה צרור מפתחות וים של כבישים.
ככה זה גבר עם מכונית, את בדיוק מה שהייתי צריך, שפחה שתמלא את החוסרים הקטנים, ואני ימלא לך את המנוע, הלב אם תרצי בבנזין בסולר בכל מה שתצתרכי.
ההגה בידיים שלי, אבחר בשביל שנינו, את תראי את כל הנופים, אז רק תהיא יציבה, גם בסיבובים, מזגן שצריך.
אני אקשיב לך, למנוע, לגלגלים, להגה ואפילו למושבים, אדע את כל מה שצריך.
אדע מתי נכון ומה צריך, אל תדאגי בחרתי בך מאותה סיבה שבחרתי בעצמי.
שלמות, לא מושלמות אנחנו הכי טובים.
הכי טוב צריך את הכי טובה שיש להכיר.
אני אוריד חולצה, את כל הפוזה כשצריך, מתי שארצה תראי את הכל, בלי מסכות גם את הצלקות, חשוף, מול חשופה, אין פחדים אין שפיטה אין שקרים, נקי, נקייה.
אני כזה אני, שולט ששולט בשילוש הקדוש, מוח, גוף, לב, לפי הסדר.

את נהנת? אז תהני, אהובה

אני אף פעם לא אהיה לגמרי מדויק איתך

החיים הם מסע בין ניסוי וטעייה ותהייה

אני אבל כן אקשיב כן מקשיב

אקרא וקורא כל נים בגופך נפשך

אלמד ולומד את הצעדים לטנגו

הנצחי הזה שביני לבינך

זה לא יפסיק זה לא מספיק

אני לא אצליח אף פעם להיות הכי נכון

לגעת בכל נקודה במדויק בזמן

זה לא מדע מערכת יחסים זה תרכיב

בניין שנבנה מיסודות של התחלה

אני אהיה שם כל פעם שתצתרכי אותי לצידך

שליטה בנויה כאי לחלוץ בו את נעלי החיים

בגלל זה הרוב בכלל מתחילים מאוחר

העוצמות האלו לא כל אחד

יכול להרשות לעצמו

לתת להם לווסת את כל מה שנמצא

השיא עוד לפנינו עוד לא נגענו בו בכלל

זה בא זה מגיע זה מתרחש

זה משתנה משנה נפעם

ונגלה לעינינו במסע הזה שמתרחש בנינו

בסוף נהיה גם שלמים נצחק על העבר

נשב בהווה ונדע כבר את העתיד

השקט הוא האור בקצה המנהרה

את שם אני כאן לפעמים

אבל הביחד הוא אחד שמתקיים

גם במחוזות הכי לא ברורים

החיבור הזה הוא לא סתם

בחיים אין סתם

יש יקום יש אלוהים יש אנרגיה סינרגיה תדרים

לי יש אחריות אותך להוביל

בבטחה ליבשה ולייבש

כשהנפש העדינה רטובה מדימעה

והרעידות הן לא רק ממיניות פורה לן

ולך יש אחריות לנשום

ולהישען באמון מלא אם תרגישי באמת

כשהעולם מסביבך סוער