נָתַתִּי רוּחִי בְּךָ וְאֶת חַיֶּית

הוא פתחתי אותך כשולחן מתוק 
לא עם מופלטות
על ברכיים
עטופה בזהב מולי
ובלי כלום מתחת

הריח של דבש עלייך
הושיבתי אותך על השיש
קמח על העור
ידיי לשות אותך
כמו בצק חם
שצריך לגדול בחום של מבטים

לא היו נרות
היו רק עיניים
והן בוערות
והוראות
רדי פני חכי בואי לפה
בלי מילים מיותרות 

חגגתי אותך חגגתי עלייך
כמו שחוגגים סוף צום
בתשוקה של גבר שמחזיק מפתח
ולא פותח דלת
עד שאת מתחננת

מימונה
בלי שירים רק אני ואת
והחג שלך
שנמשך עד הבוקר

ידיים חזקות סוגרות עלייך
לא בכוח
בכוונה תחילה
אני נושף לך בעורף
ואת שוכחת את השם שלך

את עכשיו בכלל כלבה 

המבט הופך להיות  צו
הנגיעה כ חוק
אני כבר לא שואל אני עונה
ואת משוחררת גם מהקול 

בראש 

בין ירכיי את מוצאת כניעה
לא של פחד
אלא של תשוקה
של מי שבחרה להישלט 

להכניס עמוק 

לשאוף 

כל תנועה שלי מצפן אלייך
כל פקודה עם הזמן הופכת לליטוף
בתוך החיבוק הזה
את נאחזת ונמסה

גוף על גוף
דופק על דופק
אני מוביל
את עוקבת
דיוק בדיוק 

כמו ריקוד

השקט צורח מהחיבור

בחיבוק

גופך כקנבס חי בחיי

את נפרשת לפני כמו קנבס ריק לבנה חלקה 
חומר גלם שמבקש אותי בלי מילה כתובה בלי שום כתם עבר
אני טובל את המכחול בצבעי מים 
ומתחיל בשכבה הראשונה

המריחה עדינה אבל פרועה
כמו קו ראשון על גוף שנלמד
אני בונה עלייך בשקיפויות רכות הצבע נברך כאילו קצת ברח

כמו שהראש שלך מתנתק כשאני נוגע בך
שכבה אחר שכבה את הופכת ליצירה ציור בחיי

אין פה טעות יש רק כוונה
כל תו שנמרח הוא ציות שמתגלה
ככל שאת שותקת אני רואה יותר 

בהתחלה לא ידעתי מה לצייר 

הלכתי על מה שקבוע לי בראש

עכשיו אני מפעיל את הדמיון 

אני יודע לאן כל קו יכול ללכת לא רק אמור ללכת
הצורה שלך נמשכת מתחת לאצבעותיי

אני לא צריך לצעוק כדי שתביני
כל נגיעה היא פקודה בכל צבע יש מסר
הגוונים זורמים עלייך כמו משמעת נוזלית
ואת לא נמסה את נצבעת מולי

כשתשלימי את התמונה לא תדעי איפה את מתחילה
ואיפה אני נגמר וזהו היופי שלנו
כי את כבר לא את
את יצירת אומנות חיה
חתומה בשמי בסוף 

ואציג אותך לעצמי 

בגאווה

זה לא משחק בלי כללים
גם כשאנחנו כלים אחד לשני
לא גבולות קשורים סתם כך
אלא בתוך הקשרים שאנחנו יוצרים

החוזה השקט בין שניים ערים
שלא עוצמים עיניים לא מסתתרים
בוחרים יחד איך להיות
איך לגעת, מתי לשתוק, מתי לחיות

כל אחד בשביל עצמו
ואחד גם בשביל השני
וה"כן" שלך
לא "כן" מתוך פחד לרצות אותי

גבולות שנאמרים בקול בטוח
טעויות שמתקנות עם לב פתוח
לא הכול מושלם ולא חייב להיות
העיקר שהלב מוכן לגדול פשוט להיות

העוצמה נבנית מתוך הסכמה
לא מתוך שליטה עיוורת
כשהכוח ניתן ולא נלקח
לא בשקט לא בזעם לא בחשוך אלא באור

שולט או נשלט אין כאן הבדל
כאן אנחנו בני אדם לא חיות 
החיות הן בחוץ הן שואגות
אבל גם להן יש אמון

בלי אמון המשחק נשבר
בלי הקשבה
כי בדסמ בא מהלב מהאמת
לא רק מהכאב לא רק מהצד הפיזי באמת 

הסכמה היא לא שאלה
היא כל התשובה 

מה שקורה לפני ואחרי 

יותר חשוב מהאקט

שהיא נשלטת טובה

גם כשלא עומד לך

היא מתענגת סוגדת לאיבר שלך

רק כן אדוני שלי
שקט עוטף כשאת כורעת ברך
עיניים מושפלות אך הלב זורח 
כל פעימה בתוכך כמעט לוחשת מילה
לא אולי רק עכשיו רק איתי 

כן אדוני שלי

היא אומרת בלחישה ואז בקול רם שמתגבר

היא אומרת ומרגישה

זה לא מתוך חובה לא מתוך פחד אלא מבחירה 

לציית להקשיב להרגיש את הכן את ההסכמה 
להיות שלי עד קצה הנשמה והגוף 

כן אדוני שלי היא חוזרת שוב
בכל תנועה בכל רטט בגוף
היא שלי בלי מילים מיותרות
שפחה טוטאלית באהבה ללא גבולות 

כלבים באים ללמד אותנו 

אהבה ללא גבולות 

את כלבה 

אני בא והולך 

ואת כלבה 

אוהבת ללא גבולות 

כניעה ללא חת 

כלבה ללא תנאי