לפני 4 שנים. 12 בספטמבר 2020 בשעה 6:29
אני תמיד אדם
ואת גם
אני מנסה
להשאיר את הראש מעל המים
ללכת את הטנגו הזה בין שניים
יד ביד אמרתי לך
גם שם גם כאן בכל מקום שאפשר
וכשאת מושכת למטה
אני מנסה לא ללכת לשם
ואני מועד ואז כמעט נופל
מנסה בכל הכח לדבר להתרומם
ולומר לך מה שאפשר לנשום
כדי שתעלי איתי בחזרה
ואז את נופלת ואני
אני קופץ לשם
ובסוף את שואלת
מה אני עושה כאן בכלל
זה בסדר זה החושך
את כבר שם נהיית ילדה
ואני צריך להיות הבוגר
שימצא לנו דרך חזרה
ואז יש קצת עקיצות
החושך מביא עלינו
עוד בורות
ואולי אולי בסוף..
אני ואת ניפגש
באמצע הזה
שאליו אנחנו מייחלים מאוד