אנחנו עם קיבוץ גלויות בהתחלתו לכן כטבע העם אנחנו עם שמתייג מקטלג על מנת לפשט או לעניין, הוא מרוקאי אז הוא עם פה גדול ועצבני, והוא התימני קמצן? נשמע לכם מוכר?
וכשאצלך מפסיק לעניין, או שפשוט אין לאן כבר להתעמק או שהדברים עולים על הגדות,
רוצים לדעת מה קורה בחצר האחרת של האחר, עד שמגיעים להשלמה שאין למה,
קל יותר להוציא את הרע כי הטוב עדיף לשמור לעצמך הרע גם יקבל יותר הלם וזמן על המסך רגשות וחמלה..הטוב? הוא נחלתך וכך העולם מעודד אותך פייסבוק אינסטה כלוב ועוד האדם מתנקז מאחורי מסך והצג ונשפט על ידי תמונות זה הכי קל לדבר על אחר מרגיש מאשר על עצמץ כמו שזה הכי קל ליעץ לאחר ולעצמך לא כלכך, כולנו בכל שלב חטאנו בזה, הקשבנו ישמנו חשבנו על רכילות, עיתונות כטבע האדם הופכת לצהובה והעם כטבע העולם נחשף יותר ויותר לדעות אפשרויות לבני אדם ולדם. אנחנו קהילה, אבל לפעמים יותר כמו התקהלות אין גיבוש בעולם פרסונלי אינדבדואלי כשהאדם מעודד להיות מתחת למסיכה וגלימה, בעולם ליברלי קפטיליסטי שמתרכז במה שיש לך ואין לאחר, וזה בסדר זה עולם שהעין רואה קודם את הצל והדמות ומפרשת עוד לפני שיצאה משם מילה, הפחד הוא יותר גדול הכל יותר גדול, בסוף אין פירסום רע? זה תלוי בך ובדרך התנהלות שבך ולך כיאה לעולם פרסונלי "קהילתי" קבוצתי ותיוגי פשוט להיות אתה, להישאר אתה, נאמן למי שאתה, אתה פה קןדם כל בשביל עצמך, השאר? זה בונוס.
איך אמר אבי יהיה לך חבר אחד טוב בחיים אולי שניים תגיד תודה אם אשתך תהיה חברה טובה שלך.
פשוט להישאר לדרכך, תמיד ידברו, במיוחד כשאתה בולט בעין צץ, אבל מי יכיר? זה בחירה שלך, אתה קודם כל לעצמך ומעצמך לעולם הכל מתחיל בך, יש עולם ויש עולם פרטי שלך.
