נָתַתִּי רוּחִי בְּךָ וְאֶת חַיֶּית

היא נלחמת בעצמה, ב יצר הלא נודע יצר ללא הגדרה, פחד לאבד עצמה אבל היא לא לבד, אולי היא תימצא את עצמה בתוך מה שחיפשה.

 כל הזמן רעבה לשליטה, להבה שנוצרת בתוכה האם תזרוק עוד עצים למדורה, תתן לה להדליק אותה, מצד שני מפחדת שהיא תכלה את נשמתה, הרי בעבר כבר נכבתה.

כמה מר הוא הפחד מהלא נודע.

אני לא ההוא, וגם לא ההוא, כמוני עוד לא פגשה השפחה.

נופלת ללא שליטה, לידיים בטוחות, ואצבע מנחה.

נקבה בטבע שלה ניחנת באינטואציה חזקה פשוט לכי איתה.

תיכנעי למה שברור שאת רוצה צריכה.

את בידיים בטוחות שפחה, פתאום כבר לא לבד, פתאום אם תכלית ומטרה.