נָתַתִּי רוּחִי בְּךָ וְאֶת חַיֶּית

את כזו קישוט בעיני

אחת שאני יכול

ללכת ברחוב

את לבושה כזו יפה

ואני לא מגולח עם טרנינג 

אפור לא מחוייט קצת כרס

ואני יודע...אני רואה

כולם מסובבים את הראש

גם כשאת מנסה הכי לא

זה תמיד יוצא שאת הכי כן

כולם מתים לגשת

ואז מול כולם אני יושב על הספסל

את יורדת על ברכייך

שמש חמה שמיים כחולים

ואת לי שולחן לרגליים

בבית את אגרטל

במיטה את חור

וכשאני צריך ומשעמם

את כלבה 

כשממש משעמם

את ליטל

וכשאני הכי רוצה

את כלום

כלום שהוא הכל

כל מה שאני רוצה

אני אותך ממלא ולי מוזג