נָתַתִּי רוּחִי בְּךָ וְאֶת חַיֶּית

"תראי לי אלף זוגות, אראה לך אלף סוגי בדס"מ שונים"

ואז שאלת...וגם אנשים? ואמרתי לך גם, ועניתי

אף אחד לא נולד אם ידע מה הולך לקרות, אבל מה שבטוח את לא נולדת כדי לתהות, הקנקן מתמלא ואת מרוקנת ואז משהו חדש מגיע, אנשים נוטים לתהות על קנקן הבדס"מ אולי זה בגלל טראומה, אולי בגלל שהם תמיד היו ככה, אולי גם וגם, אולי גם כי היה בהם תמיד משהו שונה, לא רגיל לא משנה הגיל, משחק שהפך ל מחשבות נסתרות גלויות פנטזיות על חילופי כוחות, שכר ועונש אהבת המרות, רטיבות מהמעמד, כשהמיניות יותר ברורה, ומיניות זו בריחה בהתחלה יצר מחשבות וסוחף אותנו לעולם אחר, מבודד רק שלנו.
תבניות עוררות נאספות נאגרות חלקן הופכות למציאות, עם מפגש עם כל אינטרקציה עם אדם.
אני זוכר את עצמי אוהב ממש לפנטז, ממציא עלילות על הא ודא דמיון כמציאות כמי שגדל למשפחה שביקשה ממני לקחת אחריות מגיל קטן, אבא נכה וזה, ממציא מציאות חלופית בריחה, הרבה שואלים שואלות למה דום? במיוחד בהרצאות, ואז אני לוקח אותן אותם למסע לתוך הינקות הילדות והתבגרות, והבגרות, מיניות תמיד הייתה חלק ממני
אז תהיו איתי...

אבא נכה עיוור כבן יחיד = אחריות, ובעיקר למידה מהעיוורון לא לשפוט אף אחד או אחת, להוביל, לקחת אותו יד ביד כל יום לתחנת אוטובוס,ללמוד מהעצמאות שלו, מהלקיחה של החוסר והפיכה ליתרון, לתת במה לאמון המוחלט והחייב.
ממש כמו לקחת נשלטת יד ביד למסע.

ריבים בין שני ההורים והקשבה ותקשורת = היות באמצע ולדעת להקשיב לכל צד, ולעיתים לברוח לצד, טיימינג, מתי לסתום,מתי לדבר,מתי למקד, מתי לפעול, ריבים הם כמו ריקוד.
אבל שזה הכי נתן לי מהצד הוא יכולת הקשבה הכלה, שמצריך אותי גם בעולם הבדס"מ, הם שואלים אותי מה הסוד שלי בשליטה? הקשבה.
הסוד בכל מערך זוגי זה תקשורת.

בן יחיד = בדידות רעב לחקר עצמי, קיומי, הבנה שאני מלמד את עצמי, אני דואג לעצמי, הסברים עצמיים, יכולת לא לפחד להיות לבד, ומי שלא מפחד להיות לבד יכול להיות ביחד כאחד, רעב לתקשורת לבחוץ,
בנוסף להכל בן יחיד זה הבנה שהכל מתחיל בך וממך לאחר ולעולם, הכרחי כדי להיות הדום שאני היום.

גילוי מוקדם של אוננות (גיל 9) = מיניות גואה מבלי הסבר מעמיק מהסביבה או הנחיה, וחוסר יכולת לתקשר אותה, תקשורת פנימית שיוצרת פנטזיות מעמיקות כבריחה מהמציאות, או פשוט עושה טוב.
מיניות היא תוצר, היא תוצר של משהו, והיא תוצר גם של חיבור לעצמך או עם מישהו אחר.

דמיון = גורם לי להרגיש תמיד בשליטה, כי בדמיון אתה השולט, אתה ממקם כל דמות אדם כרצונך, יצירת מציאות חלופית נקרא לזה שגורמת לך לנעים, תמיד אתה תהנה כנראה, תמיד זה יסתדר, אין באמת טעויות רק השתדרגות.
עלילות אני אהבתי ליצר עלילות אין סופיות
חדשות מגוונות, ובסוף הגשמתי המון מה במציאות, הבנה שחשיבה יוצרת מציאות.

אומנויות לחימה = לרצות מגע כמה וכמה שיותר, ולא לפחד מהמגע, דבר הכרחי גם להבנה של אחר אך בעיקר לתקשורת עם האחר.

פורנו = חקר מתמשך של המיניות, זליגה מהמציאות האמיתית.

חרם חברתי = בדידות שעוזרת לך
להיכנס עוד ועוד פנימה, ואז יציאה קדימה כמו מקצה שיפורים, תקשורת רעב לאמת שלך לאמת שבך ואז לעמוד על שלך.

מוזיקה = צלילים שעוזרים לך לנוע בין הזמנים להבין עוד ועוד את עצמך מילים עבריות לועזיות שנצרבות מפרשות אותך ומאפשרות לך לפרש את עצמך

מטאל = השתלבות מהירה לתוך דפוס החשיבה של הסצנה בדרס קוד וברמת ההיבט על ביזאר.

ראפ = עוזר להבין כמה כח יש במילים, כמה ליריקה חשובה, כמה זה עזר לי.

ספרים = היבט של דרך ומסע לכל אדם יש סיפור לכל שלב בחיים יש סיפור

רגש = אהבה רעב לרגש

צבא = אישיות.מתחדדת התבגרות הופכת לבגרות ותפיסה מתחדדת שהחיים קצרים והגיע הזמן לממש לא רק לרצות להתממש

פילוסופיה פסיכולוגיה ועבודה עם נוער בסיכון = הבנה שכל אדם הוא בן אדם, לפני שהוא דמות, לכל מסע יש סיפור לעל אדם יש מטען, וצריך לשלב יכולות.

וניל = שיעמום מוחלט של דגש על רגש

גילוי הדאנגן בגיל 20 = יפו העתיקה מבט הצצה לתוך העתיד של עצמך
אנשים זקנים מבוגרים או בגילאי האמצע
קושי להשתלב באמת

אינטרנט פלטפורמות = אפשרות להתאפשר מהמקום שבך מקום שלך

למידה ואז ללמד ציור ואז קומיקס = אפשרות לפרש את הדימיון להוציא החוצה לדף, לתת במה לאינטואטיביות, ליצירה הפנימית, לדמיון, מורה הדרך אורי פינק.

כתיבה = הנכס הכי גדול שרכשתי עד העת הזו

עסק = חידוד המחשבה על שילוב חומר ורוח להשלמה, הבנה שכדי להיות שלמים בחייך עצמם צריך גם חומר, לפתוח עסק לעמוד מול ספקים, ליצר אינטרקציות, לבנות משהו הכי חומרי ולהטמיע בו את הרוח שלך, ממש כמו מסע בבדס"מ בדס"מ כשילוב בין חומר ורוח, גוף נפש.

כאב, ומהות = הכל משתלב חומר ורוח כאחד מגע ידיים שווה פי 3 מאלף פלוגרים

טוטם אינדיאני ושמאניזם יהדות ושות = חידוד הרוח

אהבה ואינטרקציה = אהבת אדם, אהבה לקרוא את מי שמולך ואיתך מבט אל המעבר למעבר להרגיש

בדס"מ ורגש = השם הכי נכון לדרך שלי הבלוג שלי האתר שלי

אלוהים = הכינוי שהוצא עם הנשלטת הראשונה שלי אי שם בגיל 23
אליהו הופך לאלוהי עם מ.

הרצאות = יצירת אינטרקציות מלמדות לא רק מתלמדות, פתאום שאתה מנסה להסביר על בדס"מ, בדס"מ שלך, וכללי, הכל מתחבר מתמזג יוצא, כמו בכתיבה.

אינטואיטיביות ויצירה = כמה אני אוהב ליצור, ליצור, ליצור, ליצור את מי שלידי, ליצוק את עצמי, ליצור כתיבה, ליצור בדס"מ, ליצור אהבה, ליצור ציור, ליצור עסק, אינטואיטיביות.

3 דק = הזמן הממוצע המקסימום שבו אני כותב שיר מהבטן לדף.

דום = תפקיד שהוא חידוד כל סט היכולות שלי ושבי ועשייה של טוב מבלי לוותר על עצמי
אלא חידוד האני שבי, ומעצמי לאחר.