נָתַתִּי רוּחִי בְּךָ וְאֶת חַיֶּית

אנחנו תמיד נזכור
הם עומדים שם בתור אחד אחד
והיום אנחנו עם שכולו אחד
אש ועשן תופת שאף עם
כבר לא ידע
אני רואה את התמונות
אני חש את הכאב
היו שם לקחו אותם
וזה עדיין לא אותו הדבר
אצלי זה לא היה קיים
היום יש להם ובנו תקווה
פעם זה לא כך היה
להם יש מספרים על היד ואני חי
הם חצי מתים היו אולי עדיין שם
עם ישראל חי
בזכות זכותם

על כיסא גלגלים
הוא יושב מולי
מספר לי מה היה
ולא יהיה עוד
הוא לוחש לי בקול רועד
אתה כאן אני הייתי שם
אף אחד לא יבין
רק תשכיל להשריש
החיים הם לא סתם
תגיד מה שתגיד
רק תודה על היום
ותזכור זה בגלל המחר
היום אנחנו האור
לזכרם של אלו לא כאן כבר
ואלו שהצליחו להגיע משם לכאן
זה כבר עבר והספר עם אבק
תמונות שחור לבן
אך לא נשכח אותם
יזכור