לפני 3 שנים. 13 באוגוסט 2021 בשעה 11:34
תכלס לפעמים נדמה
שכל מה שנשאר בנו
ומה שבאמת בשבילנו
הוא הזמן שבנינו שלנו
העולם הפרטי הזה שלי ושלך
וכשאנחנו מתחברים אליו
ומתעמקים בתוכו הבדס"מ
ואז מתערבבים בו
ופשוט מתמזגים אליו
ואז מוזגים לאיפה שאנחנו רוצים
ושם אנחנו מורידים פשוט שוכחים את הכל
מתרכזים רק בעצמנו
מקום מפלט למחשבות ולתחושות
הניתוק והריחוף הזה שבא
הכאב העונג והלב
ובום התפוצצות
הר געש של רגשות תחושות
מילים של עונג
צווחות של אהבה
עקיצות בכל הגוף של עקרב
הגיע הזמן לשפוך את הטוב
לתת לו לשטוף את הסדין
על המיטה רטיבות של חיבור
השחרור המוחלט
מכל מה שהיה ויהיה
הכל נרגע נדם דם
שקט חרישי..
צבעים נוצות אצבעות
חיבוק חיוך חיים
חי אותך בי ואת אותי