נָתַתִּי רוּחִי בְּךָ וְאֶת חַיֶּית

בסוף החיבור הזה מתאזן

אני ואת מתאזנים

אני ואת נרגעים על הספה
קצת אחרת מכל מה שהיה לפני בדיוק דקה

קצת נשימה ואז שאיפה
את עדיין קצת לא משוחררת את רעבה

הגוף כבול אני יודע רועד רוטט לא שבע בכלל
זה עדיין צורב
אבל המוח עף ולא חוזר
הראש העניים החיוך 
המתיקות עם המרירות של העור שהיה בתוכך 
הרוח שבך נושבת קרירה 
רגע פרטי שלי ושלך
אף אחד לא רואה
זו לא הצומת לב שמסביב
זה לא האנדרופינים מהדיסונס...
אין פה על הריצפה מסיכות
או גלימה
סתם אני ואת
פשטות כזו
ללא פילטר
חיים..עצמם

אני כבר התלבשתי

את עירומה חשופה

אני נם

את בשלך