בין מונו לפולי דיאלוג
את בוחרת להעניק את עצמך אליי
ואני מעריץ אותך על זה
על הכח לבחור בי
ולהתמסר אליי ולהעניק
עוד ועוד מעצמך אליי
זה לא מובן מאליו אף פעם
לתת גוף ונפש מבחירה
אני בר מזל שיש מישהי שמסכימה
רואה אותי ובוחרת
אבל האם את בוחרת בי?
או במי שאת רוצה שאני אהיה בשבילך?
האם את זו שרואה בי דמות?
פעולת מסירת השליטה
היא חלק מחילופי כוחות
בהסכמה וגבולות מוגדרים מראש
כאשר האחריות היא על שני הצדדים
באופן שווה לבדוק לתאם ציפיות
אני אוהב א.נשים
בא מתוך אהבה לתחום ולאנרגיות
שם אני תמיד פורח
מכל היכרות שאני מתפתח
ואת רוצה אותי רק לך
ואת רוצה אותי עמוק בך
ואני רוצה להכיל עוד
אני רוצה עוד
האם אני צריך להתנצל על זה?
האם אני צריך להסתפק?
האם אני חזיר שרוצה לאכול הכל?
אולי....
התפיסה של החיים
זו נקודת מבט משתנה
לפעמים מרגע לרגע
לפעמים בין פרקי זמן
לפעמים זה מושפע
מהווה לפעמים מהעתיד
לפעמים גם מהעבר
נקודת מבט זו בחירה
אני יכול להגיד לך זונ..
בפעמים שונות וכל פעם
זה יהיה אחרת
פעם המילה
תהיה מלטפת
פעם מרטיטה
פעם קשה קשיחה
הכל תלוי במצב
בחירה
אני אני...
אני אוהב את עצמי כך
עד שהגעתי עד הלום
לקח לי די הרבה זמן
ואת זו את הכי את שאפשר
אישה במלוא הדרה
ואני? אני אוהב את הכל
כאן היום ואתמול ומיד
ואת אוהבת גם את העתיד הרחוק
אמרת לי יש רצוי ויש מצוי
ואני לא מסתכל על מוסכמה חברתית
למה? כי אני יכול
תיאום ציפיות זה לא קל
כשמסתכלים אחד על השני
בדיעה קדומה שאולי יש משהו שבור
וצריך לתקן אם לא עכשיו אז בעתיד
אני לא מושלם אני שלם
ולקבל את השלם אחד של השני
זה הדבר הכי קשה שאפשר
כי החיים בנויים על צורות וצבעים
ומשתנים עבר הווה ועתיד
מין הוא תמיד תוצר
יש מיליון בחירות
אבל למה לא להסתפק?
אם את הצורך הכי בסיסי שלך
אני לא יכול לספק
מונוגמיה בסיסית
זה רק איתך כל הזמן
ואני בעניך שבור?
זה שרוצה הכל
ולא מסתפק בטוב שבך
זה שיודע מה העקרונות שלו
אבל אחד שרוצה לאכול את העוגה
ולהשאיר אותה שלמה
ביקשתי להיות אני
וגם את
ובאמת נפגשנו באמצע
אבל אולי לא באמת?
אולי אני תמיד אבחר
בעצמי כי זה מהות החיים
לבחור
ואת בעצמך
