נָתַתִּי רוּחִי בְּךָ וְאֶת חַיֶּית

קווים מקבילים הולכים ביחד
חבל על העור
קרוב, מתוח
כבר מסומן

שבילים חרוכים באור
והיא לא מרימה מבט
שער הרחמים פתוח בעיניה
הרצון להרגיש חסר
חסרת אונים

כל אחד יודע את מקומו
מי מוביל, מי עוקב
מי נצמד, מי אוחז
ומי מחזיק את הנשימה

אני מחזיק בקצב
וכל צעד הוא פקודה
מצעד של תשוקה בתוכך
כשאת מרגישה חשופה
את בעצם הכי חשוקה

כבולים ברצון ובצורך
שפתיים חתומות
מלאות בסודות
לא לצעוק – רק לנשום

אחד תמיד קצת נקרע
אבל הסימן תמיד נשאר
והחבל ממשיך להסתובב מסביב

היא עוקבת
היא מריחה
היא יודעת
היא לא רואה

עד שדי נגמר

זהו קו ארוך של ציפייה
החבל עוטף את הרעב
ירך חשופה שד מתנדנד
הגענו לקצה ההסכמה

עד הפעם הבאה