נָתַתִּי רוּחִי בְּךָ וְאֶת חַיֶּית

אני קורא אותך 

את הזונה שלך

מפרק כל מילה

בתוך החור שלך

אני בוחן אותך

על הלשון שלך 

העומק שבך

ואת בכלל עדיין לבושה

במסכה ועור רוצה עדיין עוד

הכי קשה לך להוריד 

אוהבת את ההגנה שאת מביאה איתך לעולם

הרצון להיות עיקשת נוקשה 

ואני בא עם נקישה בדלת שלך

סבלנות איתך סבל שלך 

ואת רטובה כלכך מהמראה ששמתי לך

משתוקקת בתשוקה למקל התאווה

ואני בשיא הרגע

אומר לך קחי תחתמי 

ואת לוקחת את עט דיו

ומציירת חתולה