נָתַתִּי רוּחִי בְּךָ וְאֶת חַיֶּית

כמו כולם 

גם לי יש מגירה בלב

שאני כמעט לא פותח לאף אחד

כבר לא בגלל הכאב

אלא בגלל האבק

שהזמן השאיר על הזיכרונות שם

כבר אין לה שם

סתם מלאה במה שהיה  

יש דברים שעדיף לנעול

אמרתי אז לעצמי 

היום זה כבר סתם  

ואז היה אז

הילד שחשב שהמבוגרים

יודעים הכול

הנער הזה שנשבע

שלא יפחד מאף אחד

והגבר שניסה להציל עולמות 

להיות טוב גם כשרע 

לפעמים אני פוגש את המגירה הזו 

וישר ניחוח של חורף ישן

וזמזום של שיר ברדיו של אז

שיר ישן המעורר מתנומה

חלון לחלומות 

דלת שלא תכננתי לעבור בה

בכלל

רק בסקרנות 

אפילו לא בספקנות

אבל אז היה אז

כבר לא צריך הסברים

איזה חלומות הגשמתי 

לאן הגעתי 

באיזה פסגות נגעתי

ואז גלשתי במורד  

חלומות התגשמו 

חלקם פשוט החליפו צורה 

וחלקם פשוט נזרקו 

כדי לפנות מקום לחדשים 

צריך לחלום מחדש