נָתַתִּי רוּחִי בְּךָ וְאֶת חַיֶּית

את חיה עם עצמך, ומערבולות של רגשות בתוכך, שואבת את הכל לתוכך. 

רצה דוהרת עם החיים, תמיד בשליטה לא ניתנת לעצירה,רכבת עם קטר ומסלול חיים.

תמיד בשליטה, תמיד את, עשויה ברזל חד.

ואולי הפעם זה יקרה, יעמוד האחד על פסים.

ואולי הוא יהיה לא סתם אדם, אולי הוא סופרמן, חזק ויציב,ידע לעצור אותך לבלוע ולהכיל.

ואם ימעד, לך לא משנה, אין מעצור את דוהרת עם החיים.

לימדו אותך זה כן או לא, ואין צדדים אפורים.

אבל את יודעת שקיים האדם שיוריד אותך מהפסים, ואז ישנה לך מסלול חיים.

יפרק ויבנה, ואולי יוסיף, אבל את לא רכבת שעשועים, לך יש מטען רציני.

אבל בסוף אם יצליח להיות שווה, ואולי יותר.

יצור ויזכה במסע ללא מעצורים, על רכבת החיים.