אני זוכר רגעים של בריאה ביני ובינה.
הרגשת שנולדת מחדש בידי האדון שלך.
הפעם הזו שהיית לי כבובה ביד וגרמתי לך אורגזמה עם כלכך הרבה עוצמה תאווה ותשוקה, עילוי עירבוב חושים של חיבור בין הגוף והנשמה.
אורגזמה שמכילה המון רגש ותשוקה משהוא שיתק אותך כלכך, הרטיט את העולם הפנימי שבך ו דמעות של אושר מסיפוק חזק היו על סף חלונות הנשמה.
והחיבוק שחיבקת אותי אחרי והחיוך והצחוק של שיכורה למרות שלא היה אלכוהול בגופך בכלל זה כי נבראת מחדש בידי אדונך כשפחה.
או הרגע הזה שעשיתי אהבה עם פיך בתשוקה וגמרתי לך בפה והכל יצא ואת בלעת כלכך השתוקקת לעוד מנה.
והחיוך המרגש שלך אחרי כולך הרגשת שסימנתי אותך ופה נבראת כשפחה.
והצליל שלי אשר ממיס אותך כל פעם מחדש הצליל שמפרק וחודר עמוק לתת מודע.
התמכרות השתוקקות לנגיעות של מילים וצלילים מפי האדון שלך לעורר את האמת שבך.
ואת היום כבר חולמת עליי ומספרת לי כל בוקר מחדש.
אמרת לי שאת לא מכירה את עצמך בכלל כשאת איתי זה פשוט הכל לפח ונשארה רק השפחה זו שנבראה נקייה עם מטרה ושלמה, להיות מתחת לאחד ואין אף אחד שיכול להיות האחד כי רק אחד ברא.
ברא את השפחה וברא לה עולם של תשוקה מיניות ואהבה.