נָתַתִּי רוּחִי בְּךָ וְאֶת חַיֶּית

תפסיקי לנסות עם שמלות צמודות,עם נעליים יקרות.
לנסות בכל הכוח,להבליט את היופי שלך בפני.

תפסיקי עם אלפי המילים, להניח עליהן צלילים, שנועדו כל כך להרשים, להבליט את היופי שבך אליי.

את לא צריכה להדביק לך נוצה של טווסית כל כך נדירה. 
את לא צריכה אפילו להגיד מילה.

בואי פשוט עירומה,חשופה, כאילו את ממתק.
בואי עירומה, אם האמת שבך שלך בלי פילטרים, ללא מסכות, עירומה לגמריי, חשופה.

עזבי את הרהיטים היקרים והלא נוחים.
בואי נישן הלילה על הרצפה, נתגלגל נצחק, נכאב, נגנח מהעונג, ונמלא אחד את השניה.

והלילה את כנועה לכוחי, נמסה ממגע ידי, שיכורה מריח התשוקה, מחוממת מחום גופי, כשסערה מסתובבת בחוץ, חם לי בך.

בואי עירומה,כאילו את ממתק, בואי עירומה כחליפה, חשופה.

ועיניי יעידו לך טוב לי איתך, אני שלך.