נָתַתִּי רוּחִי בְּךָ וְאֶת חַיֶּית

ותראי את האור,איך את לא רואה את כל הטוב.

כל מה שרצית קרה, וגם אם לא הכל וזה רק כמעט, זה עדיין יותר ממה שלאחרים יש אם בכלל.

אז תסתכלי לי עמוק בעיינים, אני יודע שאת נמסה, יש לך ברק בעיינים וזו לא התאורה.

יש בך רטיבות, וזה אפילו לא ממגע ידי, לא מליחשה, רק הנוכחות הצמודה.

יש לך ראש נקי מכל מחשבה, וזה רק ממבט עיניי.

למה להילחם על מה שאין כשצריך להילחם על מה שיש.