לפני 6 שנים. 19 בינואר 2018 בשעה 18:12
היא באה והולכת, לפעמים היא נשארת.
אבל תמיד משאירה לי טעם של עוד, עוד מגע, עוד ניחוח, עוד זיכרון, עוד תשובה ואז עוד שאלה עד לשבוע הבא.
סקרנות שגוברת, לא מתפוגגת, רעב בנשמה שכבר לא שבעה.
ואם זה היה רק חלום, הייתי נשאר רדום, ואם זו המציאות חייתי כחלום.
ערומים על החוף רק גרגרי חול, וגלים כרעשי רקע מתנפצים במקום המציאות.