לפני 6 שנים. 3 בפברואר 2018 בשעה 20:33
את אוהבת להיכנס לחדר, לזרוק את המעיל, להעיף את הגומיה, לתת לשער להשתחרר, ולהתפשט מולי, להיות עירומה.
להיות שפחה, שפחה מ אהבה, זאת שסופגת את הכאב למעני.
להכות אותך, לסטור לך, לתת לך להרגיש שלי.
לתת לי את הגוף בלי מחשבה, דאגה, לתת לי לגעת בנקודה.
הנקודה שמעיפה לך את המחשבה, מכניסה אותך לאווירה.
פנטזיה שמשתקפת למציאות, ומציאות שמתפוגגת כשאת מתמוגגת מהפנטזיה שלא מזמן נולדה ומומשה.
לסמן אותך במצח עם השרשרת כי את אוהבת להרגיש מלוכלכת.
את אוהבת את החטאים שלי ושלך, מתלכלכים אחד עם השניה.
הסודות שלנו, המיניות שבנו הדברים שהמציאות בחוץ לא מכירה.