נָתַתִּי רוּחִי בְּךָ וְאֶת חַיֶּית

העולם סביבך סובב כמערבולת מעורבבת  ברגשות, חוויות, עבר, אכזבות, ויוצרת פחדים מעכבת צעדים מול גברים אחרים.
הרצון לרחף ממציאות לפנטזיה, לקחת את הכבל ולנתק.
רק שהשעון יעצור, הכל יעצר, ואת תהיא לבדך, העיקר שיפסיק כי זה מספיק.
ולתת לדמיון להתלקח, מבלי להתמקח.
לחזור אחורה להיות הילדה הקטנה. זאת שנותנים לה יד מכוונת ודואגים לשלומה.
זאת  שעטופה בצמר גפן וחיה על הקצה, זאת שמרגישה הכי חופשיה, ואת החופש בדמה.
פשוט בא לך יד חזקה וגדולה, יד מנוסה יד שתתן לך סטירה, תעיף אותך שנים אחורה בזמן, סטירה שתעיף ממך כל מחשבה, דעה, סטירה שתשאיר חלל ריק בראשך, סטירה מאכפתיות, סטירה מדאגה, יד שתחבר אותך לאווירה, תגרום לפנטזיה להשתלט.
ואז חיבוק חזק, עוצמתי שיחזיר אותך בחזרה למציאות.
זה בסך הכל שפוי לבקש מבן אדם שאת מכירה, שיסטור ויחבק.
רק שגם ירגיש, ויהיה רגיש.