נָתַתִּי רוּחִי בְּךָ וְאֶת חַיֶּית

פסטיבל פורים, הוא חג שמקורו בכתובים במגילת אסתר בה מסופר על הינצלות היהודים מכליון בימי אחשוורוש מלך פרס.

המלך אחשוורוש, מתואר כמלך קפריזי, נוטה למצבי רוח וכזה שאי אפשר מעולם לחזות את התנהגותו, חסר סבלנות, ועצבני.

אפילו אסתר אשתו, לא ידעה לנחש על איזה צד יקום אחשוורוש בבוקר ובאחד מרגעי השיא היא מספרת על פחדיה, ו אי הידיעה אם הוא יגיש לה את השרביט או ישלח אותה לאלף עזאזלים.

אחשוורוש, שמלך על האימפריה הפרסית, אינו המלך הראשון ובטח לא האחרון שהשתמש בקלף 'הבלתי צפוי' בכדי לשלוט.

מלכים ושליטים רבים וביניהם סטאלין, היטלר, סדאם חוסיין, מועמר קדאפי, קים ג'ונג' איל, אהוד ברק(חח) ועוד השתמשו בחוסר היכולת של מקורביהם, עמם, ויריביהם לחזות את התנהגותם בכדי לבסס שלטון שלרוב החזיק ימים ארוכים.

אחד הדברים המאיימים ביותר הוא תחושת 'חוסר הוודאות' ולראייה הפחד הגדול ביותר של האנושות הוא המוות וגוקים(לך תדע לאן יברח ומאיפה בא).

ושימוש ב'שיגעון' ו'בבלתי צפוי' כדרך לשלוט, הוא לרוב שימוש יעיל אך לא בריא ולא ממש טוב למונהגים, הדת השתמשה שנים הפחדה על ידי יצירה של רעיון גהינום, וגן עדן, על מנת לרכוש מאמינים, וגם לשלוט בהם להכתיב את מנהגיהם, והערכים, לא סתם נאמר בארצנו הפתגם לחזור בשאלה(חוסר ודאות) או לחזור בתשובה.

ואני אומר כל דבר הוא טוב כל עוד הוא לא בהגזמה, ועם סיבה נכונה, אדם שאינו צפוי הוא אדם שלא בריא לנו, לרוב אך הסקרנות בו מושכת אותנו אליו, השאלה עד כמה זה בשליטה, עד כמה זה מגודר בתבונה.

לפעמים אנחנו נמשכים לריגוש שבלא צפוי למשל האם לטלי 35 יהיה בסוף 40 קילורים או לא, שזה לחיוב ולפעמים אנחנו נמשכים למערבולת ומתמכרים כמו סם לבלתי צפוי דבר שגורם לנו לאבד את עצמנו ואת האדם אשר התקרבנו אליו.