נָתַתִּי רוּחִי בְּךָ וְאֶת חַיֶּית

יש ימים שאנחנו מתמודדים עם המציאות, היא דופקת על הדלת של הפנטזיה חלום שבנינו.

יש ימים...

ואני רוצה אותך זקופה צמודה לרגליי,

על ארבע וראש מורם.

רוצה אותך בטוחה בעצמך, חזקה.

תשימי ראש בין רגליי,

ואת שערך אלטף.

מנקה לך את המחשבות והדאגות שמצטברות אצלך,

ואז ורק אז יהיה מקום בשבילי, להיות במחשבתך.

ואם לא תוכלי להתרכז אז אסתיר את עינייך בבד שחור.

אקשור את ידייך, ואשים לך גאג בפה.

ואז תוכלי פשוט להתנתק, לנתק ולהחיות מחדש את החיה פייה שבתוכך.