שוכב מעלייך ומחזיק את פרקי כף ידייך. פעימות של דופק החיים עצמם, מתחבר אלייך.
מבטים של שקט אנחנו נושמים ביחד את אותם נשימות, העיניים לא זזות, שליטה טהורה, ללא שפיטה רק מזוקקת לתוך התמהיל שנוצר כשרק הכרנו לראשונה.
מבטך כ כנועה אליי אדונך, וריח גופי מסממם את מחשבותייך עד אשר מתפוגגות ממוחך.
החרדות נעלמות, העוצמות של היום נשכחות, הזמן נעצר לא מנהל את יומך.
והלילה הזה שגופך עירום מולי אני אהיה אור שמש אלייך.
גופי מתכך בגופך.
את צוחקת, מחייכת נשברת, כמאושרת, כשפתיי נושקות לצוורך הנשי נשיקות קטנות.
לעורר צמרמורות בכל גופך.
זיקפת תאוותי אלייך לתוך כוך אהבתך מחלחל.
הלילה הזה...יהיה נצח, כי הלילה הזה נצרב כזיכרון מתוק לימים לא ברורים, כשיגעון של אהבה לימים רגועים משעממים.
הלילה הזה ניצור אומנות עם ליבנו.
והכאב והסימנים הפצעים לא באמת יגלידו.
הלילה הזה נישן ביחד נתעורר לאט ונחייך.