נָתַתִּי רוּחִי בְּךָ וְאֶת חַיֶּית

ויש את העכברות הן הסקרניות יוצאות מהחורים פעם ב מגיחות בודקות מריחות מפלרטטות וישר בורחות, חלקן למיטתן חלקן לאדונם.

עכברה
את אוהבת להיות סקרנית, לשאול שאלות לא לגעת באמת לצפות ולרחרח סביב ולא באמת להיכנס לבפנים.
המידע על כל המסביב מספק אותך מספיק, זה הרצון שלך לדעת הכל להרגיש שייכת ולא משוייכת, להיות בשליטה ולא לאבד שליטה, להגיע לקצה ולא באמת להמשיך.
מאחורי המסך יש לך את כל מה שאת צריכה
דמות מסכה גלימה, אישה שתמיד רצית להיות או אופי שהודחק ועכשיו יובלט, לשחק משחק, העיקר שלא באמת תירטיבי, רק תשתזפי, תשמרי מכל משמר על עצמך כי מי צריך להיסחף באמת רק להיות ליד.
וזה בסדר כל עוד זה לא פוגע בך ובאחר, וזה יהיה כיף עד המיצוי שיתקרב.
והמסך שומר כי גם עם את כמעט את חוזרת למכילה רק יוצאת עם גלימה שמלה כחדשה.
זה לא פשוט המלחמה הפנימית לרצות להיות ילדה גדולה וכולם מסתכלים עלייך כגורה, אז את ממציאה את עצמך כנמרה עם פסים של ניסיון.
המסך שונר משמר את הדמות, האמת היא רק במציאות.