אחרי מסיבת הפטיש של יום חמישי חברה הודיעה שמחר הולכים ללימיט ואני חשבתי טוב נעלה שוב על הסוס והסכמתי. האמת שחשבתי שהיא בטח תהיה עיפה וזה לא יקרה אבל השארתי דברים פתוחים ואפילו הזמנתי עוד מישהו להצטרף. אבל בערב ביום שישי זה התחיל להתרחק כאשר מצאתי את עצמי ב10 בלילה על מונית למשרד לפתור תקלה רצינית. אחרי 3 שעות של עבודה מאומצת בערך ב1 בלילה חזרתי הביתה ולהפתעתי החברה שלי שבדרך כלל עיפה ולא אוהבת לצאת בשעות כאילו היתה מלאת אנרגיה, ודוקא אני אחרי 3 שעות של התעסקות בשרתים לא הייתי בטוחה שאני רוצה עדיין לצאת. אבל היא אמרה אני הלכתי בשבילך למסיבה אתמול היום הגיע תורך ולא נותר אלה להכיר בצדקתה. הגעתי ללימיט ב2 בלילה הפעם לגמרי צלולה והדברים נראו לי אחרת. הדבר הראשון שקרה מיד כשהורדתי את הסוודר היה התנפלות של ארסים עם שאלות של מה את מחפשת ועוד שאלות סתמיות אחרות . נפנוף מהיר גרם להם להתרחק אבל השאיר בי הרגשה חשופה במקצת. הזמנתי דרינק וגיליתי שלא לוקחים כרטיסי אשראי מה שצמצם מאוד כוח הקניה שלי וגרם לי לא להשתולל עם השתיה. מבט חטוף בחדר גילה לי שאין בחור אחד בכל המקום שהייתי בוחרת לקחת הביתה וזה גרם לי לשבת קצת זעופה וכמובן לקבל את כל ההערות הערסיות של למה את לא מחייכת. כבר חשבתי שאולי כדאי שאני אלך הביתה אבל החלטתי שאני אתן צ'אנס לדרינק השני מה שהתברר כמשימה לא קלה אבל אחרי בערך 20 דקות ובקשה קצת יותר תקיפה הברמנית נאותה להביא לי משקה והתישבתי לשתות אותו בנחת. כמובן שהאלכוהול עשה את שלו ובאמצע המשקה השני כאשר התישב לידי ערס נוסף כבל לא הפריע לי לנהל שיחה סתם בשביל להעביר את הזמן. בשלב מסוים בשיחה אחרי שכבר הודעתי לו שאני לא מעוניינת ולא יצא לו כלום הוא עדיין התעקש לעשות לי מסג' ברגלים ועברנו לספה למטרה הזאת. והוא אכן עשה מסג' מעולה לרגלים שלי כל כך מעולה שאמרתי לו לעשות גם את הגב. אחר כך קמנו לרקוד המוזיקה השתפרה או שהאלכוהול עבד כי פתאום היו כמה שירי רוק נוסטלגיים והתחלתי להנות לרקוד ואפילו להשתולל. בחורים באו והלכו אבל בשלב הזה כל מה שעניין אותי זה המוזיקה ולהשתולל על רחבה ריקה מה שבדרך כלל לא קורה במקומות הרגילים שאני הולכת אליהם. אבל אז הDJ בחר לחזור למוזיקה האלקטרונית הפושטית ששלטה רוב הערב וחזרתי לשבת. הבחור שישבתי עליו במסיבה הקודמת הגיע והציע לי להניח את הרגלים שלי עליו מה שמאוד התאים כי אני נמוכה וכיסאות הבר קצת גבוהים לי מדי. אז ישבתי לי בכיף. שאלתי את חברה שלי אם יש עם מי לחזור מאחר שבתחילת הערב היא נשמעה מאוד בטוחה שיהיה והיא אמרה שכנראה שאין, אז התכופפתי ושאלתי את הבחור שלרגלי אם יש לו אוטו הוא אמר שכן אז שאלתי אם הוא לוקח אותנו הביתה והוא אמר שכן. בנסיעה הביתה הוא התעקש להוריד את חברה שלי קודם אפילו שזה היה מאוד לא הגיוני וכל הדרך ניסה לשכנע אותי שהוא צריך להיות העבד שלי ואני ניסתי להסביר לו בצורה הכי לא פוגעת שאני צריכה להימשך לעבדים שלי כי אני מזינת אותם ואני לא נמשכת אליו. אני מקוה שהוא לא נעלב (ממש קשה לי לדחות אנשים תמיד כואב לי על הצד השני). כשהגעתי הביתה שקלתי לרגע להזמין את הבחור עם הסמים שבאמת התקשר אחר הצהרים כשהיתי עם המשפחה ושאל לאן נעלמתי אבל על אף שהייתי חרמנית בטרוף לא התחשק לי להתבלגן גם עם בחור וגם עם סמים אז הלכתי לישון. קמתי הבוקר עם הנגאובר קל אבל כמה סיבובים עם הויברטור פתרו את הבעיה ואני כמעט מוכנה להתחיל את היום. הבעיה היחידה היא שאני רעבה ואין ממש אוכל בבית.
לפני 16 שנים. 7 ביוני 2008 בשעה 9:16
