מצב האקסצנטריות שלי הולך וגדל. אני כבר רגילה לעובדה שאני מדברת לעצמי.
כשזה קורה לי ברחוב ואני רואה שמישהו קלט לפעמים אני מנסה להסוות את זה באיזה זמזום קצר כאילו בעצם אני שרה לעצמי.
אבל ביומים האחרונים התחלתי לדבר לחלקים בגוף שלי. זה התחיל אתמול כשהגעתי לעבודה ומשום מה לא הצלחתי לפתוח את הדלת הביומטרית עם האצבע הימנית ולא משנה כמה זויות של לחיצה ניסיתי הדלת סירבה להיפתח. בסופו של דבר נאלצתי להשתמש באצבע השמאלית. ואז הרמתי את האצבע הסוררת ושאלתי מה עובר עליך?
ומיד קלטתי מה עשיתי והסתכלתי לצדדים לראות אם מישהו ראה.
היום בבוקר זה קרה שוב. יצאתי מהמקלחת ראיתי את הכוס שלי אחרי שלא ראיתי אותו כמה ימים כמו שצריך בגלל המחזור (מחזור שנוא שנוא שנוא) וישר בלי לחשוב אמרתי היי שלום לך הכל בסדר שם?
הוא (או אולי היא) שמר על זכות השתיקה. לפחות הפעם לא היו עדים.
אז אני תוהה האם מעכשיו ככה זה יהיה האם מעכשיו אני אתקשר עם הגוף שלי בקול רם. האם קרתה אסקלציה ברמת האקסצנטריות שלי? איך נפתרים מזה?
לפני 16 שנים. 6 בנובמבר 2008 בשעה 12:37
