צרות באות בשלשות. אז להתחיל לספור. צרה ראשונה: התחלתי את השבוע חולה אומנם רק התקררות אבל בשילוב עם הצרה השניה זה הפך לקצת בעיתי. ומכאן לצרה השניה- שינוים אירגוניים בעבודה שמצריכים עבודה מפרכת של אנשי הסיסטם כלומר אני. כתוצאה מכך אני מוצאת את עצמי חוזרת הביתה כל יום מאוחר מדי גמורה וחולה (צרה ראשונה) וגם בדרכי לעבוד סוף שבוע שני ברציפות. אני יודעת שאת המכורים לעבודה זה לא מרשים יש אנשים שעושים את זה כל הזמן אבל אני לא כזאת אני עובדת בשביל לחיות ולא חיה בשביל לעבוד ואם הייתה לי האפשרות הייתי בוחרת לא לעבוד בכלל.
ועכשיו נגיע לצרה השלישית לדובדבן והיא שהלכה לי הטלויזה. הטלויזיה הזאת הייתה מאוד אהובה היא הייתה הדבר הראשון שקניתי עם בעלי לשעבר לפני 12 שנים ונכון שהגיע זמנה אבל למה כך למה כשאני כל כך עסוקה למה כשאין לי גרוש. ועכשיו אני צריכה להתמודד עם שאלות קיומיות כמו פלסמה או LCD ואיפה לשים את הסנטר. טוב לפחות אני עוברת למאה ה21 וסוף סוף הסרטים לא יקטעו לי בצדדים אז כן יש כאן איזה silver lining .
לפני 15 שנים. 4 בדצמבר 2008 בשעה 7:59
