אתמול כל האינזימים מפרקי האלכוהול שבדרך כלל יושבים בגוף שלי יצאו לחופשה.
ועל אף ששתיתי רק דרינק אחד בבית הגעתי למוסד מבושמת למדי.
קיבולת האלכוהול הרגילה שלי בדרך כלל היא כזאת שלא מבישת מלח רוסי. אבל כמו שאמרתי אתמול משום מה המצב היה שונה.
בספייס שלא כמו בלימיט אני בכלל לא מרגישה בבית ולכן הדבר הראשון שעשיתי כשנכנסתי היה לקנות עוד משקה. מה שהתברר כטעות טקטית. אחר כך כבר מצאתי את עצמי שיכורה למדי אפילו מתנדנדת. הרגשתי שבחורים שונים מושכים אותי מכיוונים שונים ואני לא מצליחה להתנתק כי הכל מבולבל מדי. הרגשתי כמו החבל במשחק של tag of war.
בשלב מסוים ניגש אלי בחור ושאל אותי אם אני רוצה לשתות ועניתי בחיוב. בדרך כלל אני לא נותנת לבחורים לקנות לי משקאות מעדיפה לשמור את זכויות הסירוב בנוחות אבל הפעם הייתי גם שיכורה מאוד וגם ענייה מאוד והערה מחברה שאמרה שכל הזמן קונים לה משקאות גרמה לי לחשוב שזה בסדר. נושא הסמים עלה בשיחה עם הבחור והוא אמר שיש לו אקסטזי עליו ושאל אם אני רוצה. לא לקחתי אקסטזי כבר 4 שנים אבל ושוב אולי בגלל שהייתי שיכורה מאוד זה נראה כמו רעיון טוב.
וכך בלעתי כדור אקסטזי והמחשבה הראשונה שעלתה לי אחרי שגמרתי להיחנק עליו זה שזה בטח לא יעבוד ושאני לא הולכת להרגיש כלום (שאננות תמיד פותרת הרבה בעיות מצפון). שוב חזרתי לרחבה ושוב מצאתי את עצמי מתגלגלת מבחור לבחור ומנסה להפסיק את הסחרחרה.
בשלב מסוים התחלתי להרגיש את האקסטזי עולה והרגשתי שאני חייבת להיות רחוקה משם אז אספתי את חברתי ונעלמנו משם ביעילות שלא הייתה מבישת את הודיני. לא אמרנו שלום לאף אחד פשוט ברחנו אפילו בלי להגיד תודה ולהיפרד מאותו הבחור שתרם לי גם משקה וגם את הכדור שלדעתי בכלל נועד לעצמו במקור.
האקסטזי הזה דווקא היה נהדר והחזיק הרבה שעות והבעיה היחידה היא שחברה שלי נרדמה לי באמצע המשפט וכך נותרתי לבדי אני והסוטול.
שכאשר הוא נעלם השאיר אותי עם בחילה מציקה וכאב ראש מאיים.
אבל זהו התאוששתי ואני אפילו שוקלת לאכול משהו ואני מרגישה שהצלחתי למצות את חגיגות הסילבסטר כראוי.
לפני 15 שנים. 2 בינואר 2009 בשעה 11:41
