אחרי שגמרתי לכתוב את פוסט הרחמים העצמים הקודם אתמול בערב המשרת הנאמן ענה לסמס שלי ואמר שהוא יקח אותי למסיבה והציל אותי מהשיממון של סוף שבוע סתמי בבית.
ב12 בלילה הוא הגיע ושמנו פעמינו לפתח תיקוה למסיבת הג'קוזי של דיווה שהיא לדעתי המסיבה הכי טובה שיש כרגע.
כשהגענו עוד לא היו הרבה אנשים והרגשנו מרוצים שיחסית הגענו מוקדם. שלחתי את המשרת להביא לי שתיה והתישבתי על הבר. בהתחלה לא הכרתי אף אחד אבל לאט לאט התחילו להגיע אנשים שאני מכירה והערב תפס תאוצה. אנשים היו מקסימים השיחות מעניינות והכל הרגיש מצוין. בשלב מסוים פגשתי בחורה ששאני בקשר וירטואלי כל שהוא איתה עוד מאז שהתחלתי לכתוב את הבלוג אבל זו הייתה הפעם הראשונה שניפגשנו. היא הייתה יפיפיה בעיניי ומיד היה לנו קליק שהביא אותנו להתמזמזות קלה והחלטה להמשך הערב במשותף אצלי. אחרי כמה זמן היפיפיה הלכה להביא את האוטו וקבענו שניפגש בסוף הערב בתל אביב אצלי. היו שני סשנים מאוד מוצלחים אני חושבת שהאוירה האינטימית של המקום יוצרת אפשרות לסשנים שכאלו. המשרת הנאמן הלך הביתה כי הוא לא אוהב לבלות עד מאוחר והופתעתי עד כמה אנשים נחמדים וכמה קל היה למצוא מישהו שיקח אותי הביתה. אחד הדברים היפים במסיבות האלו זה שתמיד אני מרגישה שכולם דואגים לכולם. למזלי מצאו לי את החלק החשוב (התחתון) של הבגד ים שלי ונכנסתי לג'קוזי לבושה בבגד ים סביר לחלוטין. השתדלתי לא לעשות פרובוקציות ולהיות מהוגנת ובסטנדרטים שלי לדעתי נחלתי הצלחה חלקית. עבד נחמד עשה לי מסג' רגלים מחוזק ובאופן כללי היה מאוד מוצלח. היה כבר 5 בבוקר ודיווה החמודה הזהירה את כולם שב6 צוות הניקיון מגיע לנקות את המקום לקראת יום העבודה הטרמפ שלי גם רצה ללכת ולכן יצאתי מהג'קוזי ואמרתי לו שלום עד לפעם הבאה. בשלב הזה כבר הייתי שתויה לגמרי. הצלחתי לצאת בלי לשכוח שום דבר חוץ מלשלם אה ולהגיד שלום לכולם. בדרך הביתה התחלתי להרגיש ממש רע מכל הודקה רדבול וביטלתי את המשך הערב (אני מעדיפה להיות לבד כשאני מקיאה).קמתי בבוקר שמחה ומרוצה שבסופו של דבר היה ערב נהדר ושיש לאן ללכת ביום שישי. אה כן וכמובן הדיכאון הקצר נעלם לחלוטין.
לפני 15 שנים. 7 בפברואר 2009 בשעה 16:18
