בגינה ליד הבית שלי שמו ידיות על הספסלים. בהתחלה חשבתי שזה נועד לכל הזקנים שיהיה להם יותר נוח לשבת ולקום אבל אחר כך הבנתי שזה נועד למנוע מחסרי הבית לישון על הספלים.
זה נראה לי חמור שהעיריה בוחרת לטפל בבעיה של מחוסרי הבית כך. הרי זה שמונעים מהם לישון על הספלים בגן לא אומר שהם יגידו טוב תודה ויתרנו ואנחנו נלך לישון בבית מעכשיו. אם הם היו יכולים ללכת לישון במקום אחר הם היו עושים את זה. בכלל להתיחס למחוסרי הבית כאל מטרד ולחשוב שאם נעשה להם לא נוח אז הם ילכו והבעיה תעלם זה חמור.
מחוסרי הבית הם לא מטרד כמו המקקים והעכברושים, הם בעיה חברתית והפיתרון צריך להיות לא בלהקשות עליהם יותר את החיים הקשים ממילא אלא למצוא פיתרונות ולשקם.
זה נכון שגם לי היה לא נוח להיות בגינה עם כל מחוסרי הבית השיכורים שהיו שם ונכון שלא נעים לעמוד לידם מסריח ואולי אפילו מפחיד. אבל למנוע מהם לישון באחד המקומות המעטים שעומדים לרשותם רק בשביל שלאנשים כמוני יהיה יותר נוח כשהם מטיילים עם הכלבים או הילדים בגינה זה אכזרי ואטום.
ולמי שרוצה לדעת מה עלה בגורלי בסוף שבוע האחרון אני מדווחת שסוף השבוע עבר עלי בשינה והימנעות חברתית. אם הייתי יכולה להיות כזו כל סוף שבוע החיים שלי היו הרבה יותר טובים אבל לצערי אני חיה חברתית ואני חייבת אינטראקציה עם העולם ולכן בסוף אני אאלץ לצאת מהשבלול.
לפני 15 שנים. 22 במרץ 2009 בשעה 11:29
