אחרי כל כך הרבה בלאגן פתאום אני מרגישה שפויה וצלולה.
הראש הצלול שלי מרגיש נעים ונוצץ וחדש ואני נהנת מההרגשה בדיוק כמו שנהנתי מהבלגן כשהתחלתי.
אני יודעת שעוד מעט תחושת הגיראטריות שנובעת מימים בלי שינה ואוכל תפקוד אותי והמוח כבר לא יהיה כל כך נוצץ אני מעריכה את הרגע.
היה טוב אפילו מאוד טוב אבל טוב שנגמר.
אחד הגילוים שלי על עצמי בימים האחרונים היה שאני אוהבת לכתוב ממש נהנת מזה ושזה אפילו בא לי בקלות.
יש לי ליקוי למידה שגרם לכתיבה להיות משהו מאוד קשה שהיה כרוך במאמץ רב.
ודוקא כאן בגלל הבלוג ואולי בגלל השיחות הוירטואליות ניפטרתי מזה.
חבל שזה לא קרה לפני שנים כשלמדתי משפטים.
בגלל שניכנסתי לקטע של כתיבה במצב לא שפוי כל כך היה לי רגע מביך שבו גיליתי שמכתב שכתבתי לחבר טוב וחשבתי שהוא שנון ומצחיק לאחר כמה שעות נראה ארסי וקצת מוטרף.
טוב שזה חבר טוב שהבין והכל בסדר.
אני רק מודה לאל שלא היו לי כתובות של שאר האנשים שרציתי לכתוב להם זה באמת היה יכול להיות אסון.
אה ותודה לכל החברים שתמכו מקרוב מרחוק והעבירו את זמני בנעימים. הרגשתי מאוד אהובה בימים האחרונים.
לילה טוב או בוקר טוב
לפני 15 שנים. 13 באפריל 2009 בשעה 3:18