סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

The adventures of wrong a naughty girl

הכל חוץ משירה
לפני 15 שנים. 29 במאי 2009 בשעה 19:11

חשש כבד מקנן בי מישהו שהחשבתי כחבר קרוב בכלל לא חבר שלי.
לכל אורך החברות שלנו תמיד הייתי שם בשבילו. תמיד הקשבתי לבעיות וניסיתי לעזור.
תמיד נתתי כל מה שהיה לי לתת. אני כזו חברה.
אני גם לא דורשת הרבה אני לא מעיקה אני לא מאלו שמתלוננים אם לא נפגשים מספיק או מדברים בטלפון.
אתמול פתאום התחלתי לחשוד שזה ממש לא הדדי. הייתי צריכה עזרה ברגע קשה לא משהו רציני רק חמש דקות מזמנו שהיו מאוד חשובות לי. אני ממש התחננתי וזה לא הזיז לו.
אחר כך התחלתי לחשוב להיזכר אחורה היו לו מעט מאוד הזדמנויות שבהן הוא היה יכול לתת כי אני באמת לא מבקשת הרבה אבל את רובן הוא פיספס.
עכשיו פתאום אני מבינה שאני הייתי חברה שלו והוא לקח את מה שהיה לתת בשימחה. אבל הוא כנראה לא היה חבר שלי ועצוב לי מאוד.

Winner​(מתחלפת) - לא מסכימה איתך כלים. למה לתת לאורך זמן בלי לקבל ?
מותר להיות עצובים אך כמובן להפיק את הלקחים...
לפני 15 שנים
Bloody - כן, זה די מבאס. אבל אולי הוא היה חבר אמיתי פעם, ופשוט התרחקתם?
לפני 15 שנים
wrong naughty girl​(לא בעסק) - לא זה תמיד היה ככה אני פשוט לא רציתי לראות.
לפני 15 שנים
בלוסום​(לא בעסק) - יקירה, אכן זה מאוד עצוב, אבל באמת שאין לך מה להתחרט על הנתינה שלך - בזכותה יש לך גם אנשים אכפתיים בחיים שלך, אנשים שהיחסים איתם כן הדדיים. אל תתני לאדם אחד להרוס לך את זה.
זה די קשה לא לתת את עצמך בטוטאליות, אני כזו גם. זה מאוד קשה כשאת עומדת מול אדם שמאוד אכפת לך ממנו, לא לתת את כולך בסיטואציה. אבל שוב - אל תתני לאדם אחד להרוס לך תכונה נפלאה שכזו.
אוהבת אותך ופה בשבילך אם תרצי }}{{
לפני 15 שנים
wrong naughty girl​(לא בעסק) - אני לא מתחרטת על כלום פשוט מרגישה אובדן.
על אף שבעצם לא איבדתי כלום כי זה אף פעם כנראה לא היה.
לפני 15 שנים
בלוסום​(לא בעסק) - )= צר לי לשמוע על זה...
לפני 15 שנים
היילני - {}
לפני 15 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י