סוף השבוע היה עמוס במיוחד.
ביום חמישי הלכתי למסיבה של דיווה. המסיבה הייתה רגועה ואינטימית מעין חזרה לאיך שזה היה בהתחלה. לי זה היה נהדר על אף שלא יצא לי לרקוד.
באופן מפתיע החמרמורת שלי לא הייתה נוראית והצלחתי להתאושש מספיק בשביל ללכת ביום שישי למסיבה של אורלי.
המסיבה של אורלי הייתה מאוד מוצלחת היו המון אנשים ואפילו פגשתי חברה טובה שלא יצא לדבר איתה זמן מה.
הערב התחיל משעשע אבל בשלב מסוים לקראת ארבע בבוקר הייתי כל כך שיכורה ופתאום נכנסתי לאיזה סרט מוזר הרגשתי שכל החברים שלי הלכו הביתה והשאירו אותי לבד (תסמונת מקולי קלקין אני מניחה).
לכן שינסתי מותני הסרתי את סנדלי (הם היו ממש לא נוחים) ויצאתי יחפה לכוון הבית. הייתי כל כך שיכורה שאפילו יבבתי לעצמי קצת והרגשתי כמו כלבלב נטוש.
לרגע אפילו שקלתי ללכת הביתה ברגל אבל המחשבה על מה שזה יעשה לעור העדין בכפות הרגלים שלי גרמה לי לוותר. רק למחר בבוקר עלתה בי המחשבה שזה היה יכול להיות ממש לא בטוח להסתובב שיכורה ובודדה באזור הזה של העיר.
בארבע וחצי כבר הייתי מעולפת במיטה.
חמש שעות אחרי קמתי עדיין עם עצבות לא מובנת בלב.
לכן בחרתי לראות סרט שנראה לי בעל פוטנציאל להצחיק. הסרט עסק בסיפור מנקודת מבטו של כלב.
בפועל הדבר האחרון שהייתי יכולה להגיד על הסרט הזה שהוא מצחיק או אפילו עושה טוב על הלב.
מצאתי את עצמי יושבת על הספה בסלון בוכה בכי תמרורים על צרותיו של אותו הכלב מחזיקה את הכלבלב המבולבל שלי שניסה לנחם אותי בכל כוחו.
בסופו של דבר התגברתי על העצבות וטרחתי סוף סוף להציץ בטלפון שלי וכמובן חיכתה לי שם שיחה שלא נענתה מהחבר שהלכתי איתו למסיבה.
אז הבנתי שזה לא שנטשו אותי אלא אני נטשתי אותם. שלחתי הודעה מתנצלת והרגשתי נכלמת עד מאוד.
אין לי מושג איך או למה נכנסתי לסרט המסוים הזה וגם אם אני זוכרת נכון עוד היו לי המון חברים במסיבה כשעזבתי.
אחר הצהרים ההורים שלי הפתיעו אותו ושאלו אותי אם אני רוצה ללכת לאכול איפה שהוא.
פעם זה היה קורה הרבה הינו נפגשים סתם כך בשבת והולכים למסעדה אבל מאז ששתי האחיות שלי עברו לגור בתל אביב כל מפגש הוא מפגש משפחתי מלא עם האחיינים בני הזוג וכל הבלגן.
היה נחמד לשבת בנחת עם ההורים לשמוע את אבא שלי מספר בפעם המאה איך הוא היה פושטק ואהב ללכת מכות כשהוא היה צעיר.
וכן פושטק היא המילה הנכונה לתקופה.
חזרתי הביתה שבעה ומרוצה עם הרגשה שמיציתי את סוף השבוע עד תום.
לפני 15 שנים. 6 ביוני 2009 בשעה 22:25
