זה התחיל בגלל שישבתי בבית ורציתי לאכול שרימפס.
לכן שמנו פעמינו לזקן והים. הזקן והים זו מסעדה ערבית ענקית (בערך בגודל של אולם חתונות וגם נראית בהתאם) שנמצאת במעמקי יפו.
זו לא מסעדת גורמה אבל זו בהחלט אופציה זולה ונעימה לארוחת דגים ופירות ים.
כבר כשהגענו חשנו מעט לא בנוח. קהל הפטרונים שבדרך כלל מבקר את המסעדה הזאת הוא קהל המונה בעיקר ישראלים עם כמה שולחנות ערבים סמליים.
הפעם אולי בגלל שיש חג מוסלמי המסעדה הייתה הומה בערבים ויתכן וזה היה רק בראש שלי אבל הרגשתי קצת לא בנוח קצת לא רצויה.
כשחיכינו לשולחן אפילו שקלנו ללכת למקום אחר.
בסופו של דבר בחרנו להישאר, התישבנו בשולחן ומיד כדרכן של מסעדות כאלו הונחו לפנינו מגוון של מאזטים עם סלטים.
כך ישבנו וסעדנו את ליבינו ופתאום חברתי שאלה מה זה והצביעה על סלט הפטריות הכבושות לכן הפנתי את מבטי אל אותה צלוחית ולהפתעתי גיליתי תולעת גדולה ושמנה נחה לה בתחתית אותה צלוחית פטריות.
מיותר להגיד שאחרי שהראנו את זה למלצר פשוט קמנו ויצאנו משם.
גודל הזועה נחת עלינו באוטו אפילו נאלצנו לעצור בצד הדרך כדי שאחד מהחבורה יצא להקיא.
אחר כך הוחלט שצריך חויה מתקנת עם הרבה אלכוהול למטרות חיטוי פנימיות ופסיכולוגיות.
לכן מצאנו את עצמינו בקופי בר מקבלים חוויה קולינרית ושירותית אחרת לחלוטין כמובן בעד המחיר הנכון.
אז לכל מי שחשב ללכת לזקן והים דעו לכם שהאוכל שם אקזוטי במיוחד ולא ממש בגלל שהשף מתכון לזה.
לפני 15 שנים. 21 בספטמבר 2009 בשעה 22:00
