הבלוג של השולט אור

היית לי שקר גס
אקורד צורם
הונאה, מאופרת בקפידה.
ילד פלא תלוי על חוט
תלוי על בלימה
מוכה וחבוט.
הילד ההוא, זה אני.
מול תמונות העיתון
שצבועות באדום
הילד שותק ומיישיר מבטו בשנאה.
לא אשכח לעולם את צבעי איפורך,
את עינייך שרשפו בחימה,
עת הצלפת שנאתך באבי
חמושה באבזם מול אגרוף שנקמץ
הכאב מתפשט בתוכי.
מי ידע? מי השתיק?
מי הגביר את הרדיו כשצרחת זעמך?
מי צעק להחריש שתיקתי?
מי ליטף את פצעיי כשבהיתי אילם
בניפוץ ילדותי?

(רוני)

והילד שתק.
הוא שתק כשקני גוזלים נעקרו ממקומם
הוא שתק כשמילים של שנאה חרצו בנפשו
הוא שתק כשהוצמד בחיבוק כוזב אל קור מבטה
הוא שתק כשדלתות נפרצו בסערה
הוא שתק כשהוטבע בכיור רחצה
הוא שתק כשהוצלף באבזם חגורה
הוא שתק כשהאש נשרה מהנר
הוא שתק כשהסטירות יצקו את עלבונו
הוא שתק כשחדר שירותים הפך למקום מושבו

הוא צעק כששנים אחר כך, ליטפו את כאבו.