הבלוג של השולט אור

נורא עצוב לי שהוא נפטר. הוא היה אחד האנשים הנבונים, החריפים והישרים שכתבו ודיברו במדיה.

הוא תמיד ריתק אותי בהבנה העמוקה שלו את עולם הכיפות, וביכולת שלו לנתח סיטואציות פוליטיות לעומק.

הוא היה אדם עמוק - דבר נדיר בעידן האינסטנט שלנו.

לא קראתי את הספרים שהוא כתב, נראה לי שעכשיו אעשה את זה.
ממש עצוב לי שהוא הלך לעולמו בגיל 63.

על ישראל סגל מתוך הויקיפדיה

סגל נולד במשפחה דתית בשכונת שערי חסד בירושלים. בעקבות אחיו הבכור, הרב דן סגל, הגיע אף הוא לישיבות חרדיות. בסוף שנות העשרה שלו יצא בשאלה והפך לחילוני. בעקבות יציאתו בשאלה, הביא אחיו לנידויו בחברה החרדית, ובין השניים שוררת יריבות חריפה. בספריו של סגל, הוא מתאר את מאמציו של אחיו להרחיקו מהמשפחה. הרב סגל אינו מתייחס בפומבי לעניין זה.

ב-8 במרץ 2007, לקה סגל בלבו, במהלך נהיגה והתנגש עם רכבו במעקה הבטיחות בנתיבי אילון. בשל התאונה, אושפז לתקופה של חודש.סגל נכנס לתרדמת של מס' חודשים עד להתעוררותו. ב-27 בספטמבר 2007 נפטר לאחר שאושפז במשך שבוע בבית החולים הדסה עין-כרם בירושלים. סגל הותיר אחריו אשה ושני ילדים.


קריירה עיתונאית
בתחילת דרכו כעיתונאי, עבד סגל בכתבי העת "העולם הזה" ו"בול". בשנים 1971–1973 שימש ככתב בתוכנית "ענייני היום" של קול ישראל. בשנת 1974 הצטרף לטלוויזיה הישראלית, תחילה ככתב לענייני בריאות, ולאחר מכן כעורך וכמגיש בנושאי חדשות. עם פרוץ מלחמת לבנון פרש והצטרף ככתב מדיני לשבועון "כותרת ראשית". בשנים 1985–1988 שימש כשליח "קול ישראל" והטלוויזיה הישראלית באירופה. בהמשך, היה בין מנחי תוכניות האקטואליה "ערב חדש" ו"מוסף המוספים" בטלוויזיה הלימודית ב-1998 החל לערוך את תוכנית האקטואליה "משעל חם" בערוץ 2.

כסופר
סגל כתב מספר ספרים המבוססים על אירועים בחייו, תוך שילוב תיאורים ספרותיים. בספריו מתוארים מאבקים פנימיים וקשיים עצומים בתהליך יציאתו בשאלה. דוגמה בולטת לכך היא ספרו "וכי נחש ממית? שראה אור בשנת 2004.

ספריו
החזון איש מת באמצע שעור התעמלות (1988)
לעוף כמו צפור (1989)
נעילה (1990)
אחד משנינו (1995)
וכי נחש ממית? (2004)