לפני שנתיים. 18 בספטמבר 2022 בשעה 15:10
יש בי רעב...
לאנחות,
להתמסרות,
לניסיונות ההתחמקות
למרידות הקטנות
לעונשים שמפתיעים
יש בי רעב
לזנבות השוט על עורך
בתנועות מיומנות שבתחילה מחממות
עם זמש ואז נעות במונוטוניות
שמטריפה אותך עם זנבות העור
שמותירים אחריהם אש בעכוזייך.
יש בי רעב,
למלמול הנמס בך אל דמעות הוקרה וכאב
כשזעקה הופכת להודיה
כשבקשת הרחמים נהפכת לבקשת העוד גברתי עוד...
ואני מעניקה ולוקחת,
נושמת אתך ושואפת אליי את סבלך
את הייסורים המופלאים שאת מעניקה לי
בהתמסרותך, אל בין זרועותיי,
כשאני מחבקת אותך.
יש בי רעב...