הם נרדמים חבוקים, מתעוררים אל חיבוק, מכוסים בנשיקות ובאהבה... הכי נפלא בעולם לראות שטוב להם - זה הדבר הכי חשוב בעולם.
אתמול רחצנו אותם בפעם הראשונה לבד. חששנו מבכי ומצרחות, אבל הקטן פשוט נרדם לו במים החמימים והקטנה שכבה מאושרת ומרוצה כשאני ואהובתי סיבנו, שטפנו ובעיקר לחשנו לה מילות אהבה.
אחר כך לקחתי את הגיטרה ליד והתחלתי לנגן ולשיר להם. המלאך נרדם והמלאכית נתנה בי את עינייה, מקשיבה ונהנית.
אני יכולה לספר שעות על היופי הזה שנחת לנו בחיים. כל הקשיים שקדמו ללידה נמחקו - הם לא חשובים יותר. הילדים האהובים הללו שווים את כל הקשיים בעולם.
אני מאוהבת כפי שלא האמנתי שאפשר לאהוב. מאוהבת באישה שלי ובילדים שלעולם לא ייצאו מחיי. הם כאן - כדי שאוהב אותם, אשמור עליהם, אלמד אותם, אשמח אותם... הקטנטנים הללו הם הדבר הכי גדול שקרה לי בחיים.
ומחר הם בני שבוע.
לפני 16 שנים. 29 ביוני 2008 בשעה 9:48
