זה היה יום משוגע מלא באירועים מתישים, כולל נסיעה שנמשכה 45 דקות!!! מתל אביב לבת ים, למסעדה שאמא שלי טענה שהיא מופלאה ושכוווווולם במשפחה מתעקשים לאכול בה.
מסתבר שהיא סיפרה את זה לכוווווולם במשפחה באותה ההחלטיות, כך שיצא שאף אחד לא רצה לבאס את כווווולם... וככה יצא שכוווולנו ישבנו בחוף הים בבת ים, על מסעדה שמתעקשת לרדת אל תוך חוף הנכים לשעבר, על אוכל בינוני שעולה המון כסף - כי זה בים, מתחת לגג שמקורה בגדרות במבוק שקונים באייס, ובעצם מתחת לשמש קופחת בלי מאוורר, כי לא מצאו אחד שיופנה אלינו.
כוווולם די התבאסו חוץ מאמא שלי, שנשבעה שזה אחד המקומות הכי נפלאים שהיא ישבה בהם. בקיצור, כווווולם מלבדה אכלו אותה הערב :))
וזה היה יום מסובך ומלא באירועים מתישים נפשית, שהסתיים בחיבוק שהרדים את אהובתי בזרועותיי לשעה וחצי ולאחריו הראש שלי הונח על החזה שלה לתוך חיבוק ענק ומרגיע, ומסג' בכתפיים שנתפסו לי. וזה היה נפלא. זה היה שווה. זה הוציא ממני את כל היום והכניס אותי למקום שלה ושלי, מקום שאליו כוווולם לא מוזמנים.
ועכשיו כבר שתיים בלילה, ואחרי היום המתיש הזה והחיבוק הנפלא ההוא, כל מה שבא לי זה לשכב במיטה ולשמוע ולהשמיע לאישה הכי סקסית בעולם (שהיא במקרה גם שלי), מילים רכות/גסות/כובשות/נכבשות ואחר כך מילים של שקט, כדי שאחרי שנאמר את כל המילים ונרטיב עם כל הנוזלים - נירדם יחד בשתיקה ובחיבוק.
נדמה לי שאני מאוד מאוהבת באישה שלי 😄
נשתמע מחר.
לפני 15 שנים. 17 ביולי 2009 בשעה 23:13