לפני 15 שנים. 12 בספטמבר 2009 בשעה 21:49
ברגע זה אני מייחלת להיות סאבית.
מה סאבית? שפחה חרופה! אחת שלא יכולה בלי שיכאב לה אבל ככה שייתן בראש!
כי דומיות לא ממש טובות בלסבול כאב, ובטח שלא כאב ראש מזוין שלא מסכים לעבור כבר חמש שעות ושלושה כדורי אדוויל.
כואב לי.
זה לא כאב נחמד.
הוא לא הגיע ממקום של הסכמה.
והוא עושה אותי לא ממש שפויה.
יש ת'פטישים האלה שדופקים בעומק הקרקפת...
ובא לי לכרות לעצמי את הראש, אבל מטעמים מובנים אני נמנעת מהפעולה הבלתי הפיכה הזו.
אבל כוס אומו, כואב לי ואני צריכה עכשיו מעסת קרקפת מדופלמת, שתשב כל הלילה ותעשה לי מסג' בראש.
מה כבר ביקשתי, באמא שלכם?
שיהיה קצת רגוע?...
שהמחזור לא יקדים לי בעשרה ימים ויפוצץ לי ת'ראש בדרך?
שפחת קרקפות?...
מה כבר ביקשתי?