הבלוג של השולט אור

ביום חמישי היה לי יום הולדת.
זה היה יום קשה. יום של סיכום השנה שחלפה והייתה הקשה ביותר בחיי.

שנה של קריעה בין מי שאהבתי ובין הידיעה שאני כבר לא יכולה לשאת יותר את החיים לצד ולא ביחד. שנה של פרידה - חזרה - פרידה - חזרה - ופרידה אחרונה כדי לא לחזור עוד.

שנה שבה מצאתי למרות שכבר לא האמנתי שאמצא - את האישה שלצדה אני מקווה להזדקן, את האישה שהתאהבתי בה ושהתאהבה בי, האישה שלימדה אותי שבאהבה הדדית נותנים הכול ומקבלים הכול. האישה שידעה לגרד אותי מהרצפה כשהתרסקתי כפי שלא התרסקתי מעולם והיא ממשיכה בזה, יום יום ושעה שעה, בכוח האהבה המוחלטת שהיא מעניקה לי.

שנה שבה איבדתי את הילדים להם הענקתי את עצמי כפי שמעולם לא הענקתי את עצמי לאף אדם מעולם. הילדים שהענקתי להם את כל רגשי האמהות שיש בי.

שנה שבה ההתפקחות מחמש שנים של אהבה, הייתה ההתפקחות הכואבת ביותר שקיימת.

שנה שבה חגגתי זוגיות חדשה, התרסקתי מול אובדן הילדים ואז לצד זוגתי התחלנו להתמודד יחד עם הסרטן, על כל הפחדים שהוא מביא איתו, החולשות, הניתוח, הטיפולים ובתוך כל זה ההתמודדות עם זוגיות חדשה.

שנה שבה הגעתי לחורבן כלכלי שממנו לפעמים הרגשתי שאין איך להתרומם.

שנה שבה התרסקתי שוב ושוב, ושוב ולולא אהובתי וחבריי הקרובים, סביר להניח שלא הייתי מצליחה למצוא את הכוח להמשיך.

זה היה סיכום שנה קשה, עם נקודת אור אחת בו - זו הייתה השנה הקשה ביותר שחוויתי בחיי, מה שאומר שסביר להניח, שהשנה הבאה תהיה קלה יותר.

אני נכנסת לשנה החדשה לצד בת זוג שאני מתכוונת לעשות את כל מה שבכוחי כדי לעשותה מאושרת לצדי. עם האישה שלצדי אני מתכוונת לחיות לשארית חיי.

אני פוחדת מהסרטן שאנחנו נאבקות בו, אבל אני גם יודעת שהוא נחשב לקל מסוגו ושרוב הסיכויים לצדנו.

אני נכנסת לשנה החדשה נחושה למצוא בשבועות הקרובים עבודה שתפרנס אותי שוב בכבוד. אני רוצה לחיות עם אהובתי בשותפות אמיתית ואני מתכוונת להרוויח מספיק כדי שנוכל לחיות יחד באמת ולא רק עכשיו כשהיא מחלימה מהניתוח.

אני יודעת שלעולם לא אחלים מאובדן הילדים, אבל אני גם יודעת שבחרתי שוב בחיים, ועשיתי את זה ביום ההולדת שלי. אני לא יכולה להמשיך לחפש בכוח סיבות לחיות. אני לא יכולה להמשיך לבכות כשאני רואה ילדים אחרים או לשבת ולדמיין שעות את המפגש שיהיה אולי יום אחד בינם וביני. נעשה לי העוול הגדול ביותר שמישהו היה יכול לעשות - נעשה עוול נוראי להם ולי, אבל אני חייבת לבחור בין למות ובין לחיות - ובחרתי בחיים שוב.

השנה הזו מתחילה ממקום של כוח ושל אמון בכוחה של האהבה שביני ובין אהובתי ואמון בכוחי שלי.

היא לא תהייה פשוטה - אבל אנחנו נצליח, פשוט כי נגמר לנו מלחיות רע.

לאט נבנה יסודות מאוזנים שיצרו משפחה נכונה יותר בה הילדות שלה לא ירגישו שאני גוזלת מהן את אמן, והיא לא תצטרך להרגיש שהיא נקרעת בינינו. והיסודות הללו ייבנו על הקשבה והתחשבות הדדית.

הסרטן ייצא מחיינו בתוך כמה שבועות - חודשים, ונוכל להתחיל לחגוג את החיים.

תהייה לי עבודה כי אני דורשת מהיקום שיעזור לי למצוא אותה. אני מצדי עושה הכול כדי לחפש והוא מצדו ישלח גם קצת מזל, לסיוע.

ובתוך חודשים ספורים אנחנו נעבור לחיות יחד ונצלח את החיים הללו כשותפות שוות, כבנות זוג אוהבות, כחברות, כמשענת הדדית, כמקום של כוח זו לזו.

השנה הזו תהיה שנה טובה, כי כוס אמא שלה, אנחנו נעשה אותה טובה.