זה היה שבוע מתיש מאוד.
אני שונאת להתמודד עם הרשויות, אבל לפעמים חייבים להוציא את הראש מהחול ולקחת אחריות.
השבוע החלטתי שאני מתכוונת לשים את כל החובות שלי לרשויות מאחוריי.
זה כלל 3 ביקורים בביטוח הלאומי - אבל יש הסדר תשלומים לחמש מאות שנה ומחיקת חצי חוב, מע"מ - 2 ביקורים וסודר, עירייה - 3 ביקורים ובתהליכי אישור, בזק - 3 שיחות טלפון (אלא מה?) ובתהליכים להסדר. ועוד חוב אחד קטן - הגיע להסדר.
לא היה סקס השבוע. למי היה כוח?
בסופו של כל יום הגעתי אל האישה שלי מותשת עד מוות.
לפעמים גם היא נדבקה במלנכוליות שלי, אבל רוב הזמן היא ידעה לעודד, לחזק אותי ולדחוף קדימה בדרך לניקוי השולחן ולחיים חדשים.
הגענו לישורת האחרונה וזהו. לא עוד עיקולים, לא עוד חובות.
מספיק עם זה.
נשבר לי מלהיות ענייה.
אחרי השבוע הזה אדע שמפה אני יכולה להפעיל מחדש את חשבון הבנק שלי ולהכניס אליו כסף שארוויח ואני מקווה שבתוך מספר שבועות, אוכל להתחיל להכניס אליו משכורת מסודרת.
יש לי חלום נורא פשוט - להגיע למצב שבו אוכל לחיות עם אהובתי בבית אחד, בלי לחשוש עוד ממעקלים או מדפיקות בדלת. החלום הזה הולך ומתממש. רק עוד קצת ועד אז...
סוף השבוע מתחיל ויהיה בו המון סקס!
לפני 14 שנים. 18 במרץ 2010 בשעה 13:49
