הבלוג של השולט אור

כשנולדתי הצמידו הורי את השם יוספה לשמי, כשם אמצעי לזכרו של סבי - יוסף פלד.

סבתי פולה, הייתה אשת עסקים מצליחה בפולין של לפני מלחמת העולם השנייה. בעבודה קשה ובעשר אצבעות, הצליחה סבתי לרכוש שבע חנויות באותו המתחם (מעין מיני קניון), אותן השכירה לפולנים.

בתחילת המלחמה, נמלטה סבתי עם משפחתה לסיביר מפולין.

מספר חודשים לאחר המלחמה, נסע סבי בחזרה לפולין, כדי לבדוק מה קרה לנכסיה.
ימים אחדים לאחר מכן, קיבלה סבתי מסר מאנשי השכונה - נאמר בו שהיא יכולה לשכוח מהחנויות והיכן ניתן לאתר את גופתו של סבי, שנרצח בדרכו חזרה אליה ברכבת בה הוא נסע. המסר הבהיר לה: "יש לך ילדים, כדאי שזה לא יגיע למשטרה".

ביום אחד, איבדה סבתי את בן זוגה ואת נכסיה.

היא השאירה את הילדים אצל שכנה, ונסעה לקבור לבדה את בעלה, לצד מסילות הרכבת. בחורף הפולני, היא חפרה באדמה הקפואה קבר, קראה לבדה קדיש וחזרה להקים את חייה מחדש.

אמא שלי לא זוכרת את אביה שנפטר כשהיא הייתה בת שנה וקצת.
איש לעולם לא יקרא לי בשמו, אבל אני נושאת את זכרו.