כבר שלושה ימים שאני במחזור הקשה ביותר שהיה לי אי פעם בחיי. אף פעם לא דיממתי ככה, בשטף של אדם פצוע זב דם.
הרגשתי חרא כבר אתמול בלילה ולכן עזבנו מוקדם את המסיבה של דיווה. פשוט, לא יכולתי לעמוד יותר על הרגליים.
היום היה יום מבורך.
הוא היה מבורך בזכות אשתי, שהייתה שם בשבילי לאורך כל היום כשהרגשתי חולה - פינקה אותי וגרמה לי להרגיש הכי נאהבת בעולם.
הוא היה מבורך בזכות חברתה של אשתי, שארגנה לכבודי הערב ארוחת חברות מיוחדת, כתודה על אתר שבניתי בשבילה. הייתה שם כל כך הרבה אהבה שהוגשה לי בכל מנה.
הוא היה מבורך בזכות החברות שהרגשתי כשדיווה התקשרה לברר למה עזבנו מוקדם.
הוא היה מבורך כי הוא היה מלא באהבה.
אני לא לוקחת אהבה לעולם כמובנת מאליה.
זה היה יום מבורך.
אני מרגישה שהחיים שלי מבורכים מאז שאשתי שותפה בהם.
יש לי את הזוגיות הטובה ביותר שהייתה לי אי פעם.
אני מרגישה מבורכת בזכותה.
לפני 13 שנים. 14 במאי 2011 בשעה 21:44