לפני 12 שנים. 17 בינואר 2012 בשעה 6:59
נאחז בשקט המתפזר בחדר, כשהחשכה דוחקת את רעשי היום.
נשכב ונקשיב - אני לנשימתך, את לחלומותנו: בריכוז, ביראה, בחרדת קודש.
השקט הזה שאנו טוות זו בזו, לעולם אינו מובן מעליו.
נאחז בשקט המתפזר בחדר, כשהחשכה דוחקת את רעשי היום.
נשכב ונקשיב - אני לנשימתך, את לחלומותנו: בריכוז, ביראה, בחרדת קודש.
השקט הזה שאנו טוות זו בזו, לעולם אינו מובן מעליו.